פתיחת התפריט הראשי
Shafriri house (1).jpg

נעמי שמר (13 ביולי 1930 - 26 ביוני 2004), פזמונאית, מלחינה וזמרת ישראלית, כלת פרס ישראל.

תוכן עניינים

מתוך שיריהעריכה

אהבהעריכה

  • "רק אהבתי נתנה לי צל בקיץ."
  • "מאהבתי שכחתי עיר ובית."
  • "מי שאהב, אהב. מי ששנא, שנא."
  • "עוד לא אהבתי די, ואם לא, אם לא עכשיו, אימתי?"
  • "היא אליו פונה והוא מקשיב, הוא בסתיו והיא עוד באביב."
  • "תן שלווה ותן גם כוח לכל אלה שנאהב, כל שנבקש לו יהי."
  • "יש לך פה עניין עם פועלי בניין, שאוהבים אותך עד ראש הגג."
  • "שם אהבתי השיכורה ולא מיין את עיניה תעצום לאט-לאט."
  • "בבית חלומותיי אשר בראש גבעה... יגור בו איש אחד אשר אותי יאהב."
  • "אולי נעשה בחירות. אני אבחר בך, ואת בי תבחרי וביחד נהיה לרוב."
  • "אָהַבְנו את אותן הנערות, אבל תמיד אמרנו אין דבר, זה הכל נשאר בתוך הכפר."

יופי העולםעריכה

  • "שיר שהוא עתיק מיין ובכל יום חדש."
  • "ריח סתיו עלה והתחלנו את שירנו מהתחלה."
  • "אני גיטרה, הרוח מנגן עלי בחילופי עונות."
  • "אתה שומע ציפורים בסבך וכל אחת מהן ציפור גן עדן."
  • "אני לבד צועד, הללויה, ושר אני שירי זמר נודד."
  • "חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה, וריח המלוח על המים."
  • "אצלנו בחצר ילדי העולם כולו רוקדים במעגל ואומרים שלום."
  • "טנא ירוק, פרח לבן, יין אדום, פת במלח - זה מה שיש, שב איתנו כאן."
  • "על דוכן השוק שִבעים מיני גבינות, השולחן ערוך בלחם ויינות."
  • "נסעתי לחו"ל וראיתי כי טוב, שכחתי הכול ותפסתי שלווה."
  • "שלג על עירי, שלג על פני, ובתוך הפרי כל געגועי."
  • "אם תרצי שאראה לך את העיר באפור. אז אתן את ידי לך ונרד לרציף."

חייםעריכה

  • "אני בעד הנגד, ונגד הבעד."
  • "עיר בגשם שׂחה לנו ככה: החיים יפים, כדאי לכם לחיות!"
  • "היא כמו הושיטה את ידה, כדי לתת ולא כדי לקחת."
  • "עד ליל אוסיף ללכת עם תרמיל רועים על השכם."
  • "אנשים טובים יודעים את הדרך ואיתם אפשר לצעוד."
  • "החגיגה נגמרת ובחצות הביתה את הדרך קשה לך למצוא."
  • "מתוך החשכה אנחנו מבקשים - לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית."
  • "אולי מיום ליום, בין אור לעננה, נובטת לה תקווה רעננה."
  • "משאלות לבי בחושך נרשמות עכשיו."
  • "חמסינים במשלט, הזמן זוחל לאט ושוב אני לבד."
  • "מחר כל איש יבנה בשתי ידיו את מה שהוא חלם היום."
  • "עיר זרה ורוח בפנים, על העיר חופה של עננים וברחוב הגשם ואני."
  • "הם רוכבים ושרים לרגלי ההרים, הם רוכבים לבדם שם בוואדי, מול הים."
  • "עַל כָּל אֵלֶּה, עַל כָּל אֵלֶּה שְׁמֹר נָא לִי אֵלִי הַטּוֹב עַל הַדְּבַשׁ וְעַל הָעֹקֶץ עַל הַמַּר וְהַמָּתוֹק."
  • "רק עלי אין החוק משגיח, רק עלי איש אינו שומר, לו היו לי עלי גביע אז היה מצבי אחר."

נושאים לאומייםעריכה

  • "על המשחתות הישנות יטעינו תפוחי זהב."
  • "כל זה יבוא מחר אם לא היום, ואם לא מחר אז מחרתיים."
  • "שמך צורב את השפתיים, כנשיקת שרף, אם אשכחך ירושלים אשר כולה זהב."
  • "אוויר הרים צלול כיין וריח אורנים, נישא ברוח הערביים עם קול פעמונים."
  • "בתרדמת אילן ואבן, שבויה בחלומה העיר אשר בדד יושבת ובליבה חומה."
  • "סופך לגווע כמו ירדן, להאסף לאט אל ים המוות במקום הנמוך ביותר בעולם."
  • "בהיאחזות הנח"ל בסיני, המון דברים יפים ראו עיני, כמו למשל חיילת יחפה וצמתה נופלת על כתפה."
  • "שירי רחל ו'כוכבים בחוץ' כמו לפני שנות אלף בקיבוץ."

אמרותיהעריכה

כלליעריכה

  • "החיים שלי נעים במשולש שקודקודיו הם כנרת, ירושלים ותל אביב, כנרת זה בשביל להיוולד ולמות, ירושלים ותל אביב הם שני קטבים של קודש וחול."
  • "חרות מתחילה בבית. במשפחה. משפחה היא אוסף של חרויות. אנחנו לא דורכים אחד על הרגליים של השני."

יצירהעריכה

  • "אני לא חושבת שיש לי סגנון אחד בשירים, אני משתדלת להיות שונה בכל שיר."
  • "יש מילים שמחלישות את השפה, מנמיכות את הפרופיל שלה, מוחקות את הישגיה."
  • "אתה כותב לך במחשכים שירת יחיד אמיתית ואחר כך קורה שהיא נעשית דגל."
  • "יש לעזים שמפריעים לי ויש שלא ... אבל יש מילים שקורעות את הרקמה של השפה ומחלישות אותה. למשל, אנשים אוהבים לומר 'סו פר' במקום 'עד כה'. וכי מה הם מרוויחים מזה? הם רק אומרים את זה במבטא גרוע."
  • "היהפוך כושי עורו? יהפוך גם יהפוך!!!" ~ בתגובה לגרסה החושנית של להקת המכשפות לשיר "קסם על ים כנרת", 1993.

פוליטיקהעריכה

  • "ביישוב הארץ יש בפירוש חמדה ותשוקה. אני לא מוכנה להתבייש בכך, מפני שגדלתי על חשיבותה של ההתיישבות."
  • "זה מעורר בי זעם נורא, הטיעון הזה. זה כאילו בן אדם מתגעגע לאהובתו והוא בא אל הפסיכיאטר שלו, עמוס עוז, ואז הפסיכיאטר אומר לו 'אל תדאג, היא לא לבד במיטה'... עולם שהוא ריק מיהודים, הוא בשבילי כוכב מת וארץ ישראל שהיא ריקה מיהודים היא בשבילי שוממת וריקה". ~ בתגובה על הטענות של אנשי שמאל שהשיר "ירושלים של זהב" קובע ש"כיכר העיר ריקה" ומתעלם מקיומם של הערבים.
  • "עזבנו את הגולה כי מאסנו בתפקיד המיעוט, וכאן לא נעים לנו בתפקיד הרוב."
  • "כל מה שהיה טוב, עכשיו נחשב רע. התיישבות הייתה מצווה, עכשיו היא עבירה. להתגייס לצבא היה זכות, עכשיו זה חובה, עבודת כפיים הייתה כבוד, עכשיו זו בושה. באופן כללי, זה מעורר בי תמהון."
  • "הייתי מעורבת חזק במאבק על יישוב ארץ ישראל. מה ששבר אותי היה פינוי ימית. לא הסכמתי עם מה שקרה מצד שני המחנות. כשנוכחתי לדעת שאני לא יכולה להשפיע ולא מסוגלת לשנות את מהלך העניינים, העדפתי שלא להתערב יותר בבעיות חוץ-שיריות."

נאמר עליהעריכה

  • "ארץ ישראל שנעמי שמר יצרה בשבילנו בשיריה היא מהות מיתית שיש בה מעט דירות שיכון וזיעה חמוצה ומתנחלים ותור לאוטובוס ופיח וטלוויזיה ובעיות חנייה ואבטלה ועלבון וכעס. היא נווה קסום שיש בו בתים ובהם אש מבוערת ומים זכים וגברים שבים הביתה מן המרחקים." ~ אביעד קליינברג
  • "חשוב לי להראות את הצדדים הפחות מוכרים שלה, את ההומור השחור, את האירוניה העצמית ואת מה שהכי ריגש אותי במכתבים שהיא שלחה לאורך השנים לאמה ולבתה - שהיא מרשה לעצמה להיות חלשה." ~ רוני קובן
  • "הסיפור שלה הוא סיפור של נון קונפרמינסטית. היא גדלה בקיבוץ אבל לא היתה מוכנה לסתום את הפה אף פעם, ותמיד היה לה קול שונה. היא היתה דמות מלאת סתירות." ~ גיורא יהלום
  • "אמנית השפה, בעלת חוש הומור וחברה נהדרת, חולמנית, ילדותית, אגואיסטית, קפריזית, תאוותנית, נהנתנית, חובבת אופנה ואוכל משובח ('תנו לנו לחם וזיתים'. נו); מי שמכירה בערך עצמה ונעזרת בו, רגישה מאוד למראה שלה, קנאית למעמדה. תמונת מראה של אמה הדיכאונית והנוקשה שכפתה עליה את הייעוד." ~ יהודה נוריאל
  • "שמר כתבה, הלחינה ושרה שירי זמר ששפתם עשירה — על הנוף הארץ־ישראלי המוחשי והאנושי, על כינור ומיתרים, על שעשוע וגעגוע, על סָפֵק ואמונה. ובין פנייה אל העם לבין התרועעות עם השכבה ההגמונית ידעה לרקוח הרמוניות, לשבץ טקסטים מקראיים בעגת היום־יום ולהוציא מהתנור להיטים מזדמזמים, חדוות הקיום הישראלי ומכאוביו במרחב הבלתי הרמוני שמסביב, וזאת לצד גיור מיטב הזמר הפרנקופוני, ברל וברסנס, בטקסטים אנטי־בורגניים עבריים שאינם נופלים מן המקור." ~ חנוך מרמרי