סיפורים פטרבורגיים

סיפורים פטרבורגיים (ברוסית: Петербургские повести) הוא ספר מאת ניקולאי גוגול הכולל סיפורים קצרים. הספר תורגם לעברית ויצא לאור ב־1992.

"היום כבר רואה כל אדם פרטי את עלבונו כאילו הוא עלבון החברה כולה."
"עשו להם מנהג נאה, להתנפל על אלה שנבצר מהם לנשוך."
"הוא שירת מתוך אהבה. שם, במלאכת ההעתקה, נשקף אליו איזה עולם רבגוני ונעים משלו. עונג היה שפוך לו על פניו."
"לא השיב להם אפילו מילה אחת, כאילו לא היה שם שום איש מלבדו; הדבר אף לא השפיע על עבודתו כלל: בתוך כל המהומה לא נפלה בכתיבתו אף שגיאה אחת."
"כיוון שידע פרק בהליכות נימוסים, הסיר עוד מרחוק את כובעו, קרב בזריזות אל השוטר ואמר: 'השלום להוד־מעלתך!'"
"יצא את בית־הקפה ובלבו החלטה לחרוג הפעם ממנהגו ולא להביט גם לא לחייך אל שום אדם."
"היה יום יפה, שטוף שמש. שדרת נייבסקי שקקה אדם. אשד ססגוני של גברות הציף את המדרכה כולה."
"למען האמת, בינינו לבין עצמנו, טעמיהם של האנשים אינם דומים זה לזה כלל."
"אכיר לך טובה מקרב לב, ואני גם שמח מאוד שבזכות המקרה הזה נפל בחלקי העונג להתוודע אליך."
"אך ירדו הדמדומים על הבתים והרחובות, ושומר עטוף מחצלת יטפס בסולם להדליק את הפנס."