סיפורי סבסטופול

סיפורי סבסטופול (ברוסית: Севастопольские рассказы) הוא קובץ של שלושה סיפורים מאת לב טולסטוי המתאר את חווית החיילים במלחמת קרים. הספר יצא לאור ב־1855.

עטיפת הספר באנגלית

  • פחד, בדומה לכל רגש חזק אחר, אינו יכול להתמיד במידה אחת במשך הרבה זמן."
  • "נחמת החיים היא השכחה, ביטול ההכרה. בעומק נפשו של כל אחד צפון אותו זיק נאצל, העתיד לעשות את האיש לגיבור; אבל הזיק הזה נתעייף מעשות שלהבת – יבוא רגע היעוד והוא יתלקח ללהבה ויזרע אור על מעשים גדולים."
  • "אתה תראה כיצד מתעורר פתאום הפצוע מעלפון חושיו, צועק צעקה קורעת לב ומקלל קללות; אתה תראה כיצד יטיל החובש את היד הקטועה אל קרן זווית... אתה תראה את פני המלחמה לא במערכה קצובה ונאה ומבריקה, בלוויית נגינה וקול תופים, דגלים מתנפנפים וגנרלים דוהרים על סוסים, כי אם את המלחמה בדמותה הנכונה – בדם, בעינויים, במוות."
  • "המשמעת וכל הכרוך בה – הציות ושאר היחסים הקבועים על פי החוק – נעימה היא כל זמן שהיא מיוסדת לא בלבד על ההודאה ההדדית בהכרחיותה, אלא גם על ההכרה ביתרון מעלתו של המפקד בניסיון, בכושר צבאי, ואפילו בשלמות המוסרית; ואולם בזמן שהמשמעת, כפי שאירע אצלנו במקרים רבים, מיוסדת על מקריות או על עקרון הכסף, הריהי מתגלגלת תמיד מצד אחד בחשיבות מדומה, ומצד שני – בקנאה מסותרת ובהתמרמרות, וסופה שהיא נעשית לא גורם מועיל לאיחוד ההמון לחטיבה אחת שלמה, אלא משפיעה השפעה הפוכה לגמרי. איש שאינו חש את עצמו מסוגל לעורר יחס כבוד בכוחן של מעלות רוחניות, הריהו חושש באופן טבעי להתקרב אל הנתונים תחת ידו, והוא משתדל להרחיק מאצלו את הביקורת על ידי גילויים חיצוניים של חשיבות. ונתינים, משהם רואים רק את הצד החיצוני הזה, המעליב אותם, אינם רוצים להניח (ועל פי רוב לא בצדק), שיש עוד מלבד זה גם משהו אחר בעל ערך."
  • "הצבא של סבסטופול, בדומה לים בליל מסוער וקודר, נע לאטו בחשכת העלטה, כמשהו המתלכד ומתפרד ומתנודד בחרדה בכל המונו על־פני גשר המפרץ ועל־פני התחום הצפוני, נע ומתרחק מן המקום ששם השאיר אחים גיבורים במספר רב כל כך – מן המקום שרווה את דמו עד בלי להכיל – מן המקום שהגן עליו במשך אחד־עשר חודש בפני אויב חזק פי שניים, ושעכשיו נסוג משם, לפי פקודה, ללא מלחמה." ~ מתוך המהדורה בהוצאת משרד הביטחון, 2002, תרגם יעקב שטיינברג, עמודים 193 - 194
  • "לאחר שהאחים הרבּוּ דברי שׂיחה עד כּדי שׂביעה כּמעט והגיעוּ, לבסוֹף, לידי אוֹתוֹ רגש שכיח המצוּי אצל בּני־אדם בּשעה שהם מרגישים כּי שיתּוּף העניינים אינוֹ מרוּבּה, אבל אהוֹב יאהבוּ איש את רעהו – נשתּתּקוּ שניהם והיוּ שרוּיים בּשתיקתם שעה ארוּכּה למדי."
  • "הוּא לא היה מכלל האנשים החיים בּצוּרה מסוּימת ועוֹשׂים מעשׂים בּצוּרה מסוּימת ונמנעים מעשׂוֹת מעשׂים בּצוּרה מסוּימת – ורק מטעם זה שכּך חיים ועוֹשׂים אחרים; הוּא היה עוֹשׂה כּל דבר מרצוֹנוֹ, ואחרים עשׂוּ כּדּוגמתוֹ והאמינוּ כּי הם מיטיבים לעשׂוֹת."

נאמר עליועריכה

  • "אין ספק כי הוא היה כתב מלחמה אמיתי ראשון בתולדות הספרות." ~ אנרי טרויה
  • "הוא לא רק חיבר רפורטאז'ה, אלא תיאר בתוך הקרב מצבים מורכבים של בהלה, חרדה, געגועים וחמלה. תיאוריו ב'סבסטופול' חושפים את המהלכים הצבאיים מבעד לנפשם המורכבת ורבת הסתירות של הלוחמים." ~ רות בקי קולודוני