סמדר גנזי

סמדר גנזי (נולדה ב־19 באוקטובר 1962) היא דוגמנית ומפיקת אופנה ישראלית.

"לאורך כל הקריירה שלי, במיוחד כבמאית, אני משתמשת רק באינטליגנציה שלי כדי לפתוח דלתות. הבנתי שעדיף לי להישען על מה שיש בתוך הראש ולא מחוץ לראש."
"אף אחד לא אוהב לקבל ביקורת. אם אני אביים תצוגה ויגידו שהיא מזעזעת אני אתבאס."
"עשיתי החלטה שאני לא עושה רק שתי תצוגות בשנה בתקציב של מיליון וחצי שקל. אני אם חד הורית לשני ילדים וצריכה לקום בבוקר ולהביא הביתה פרנסה. אני צריכה שהעסק שלי יתקתק. אם הייתי רוצה לעשות רק תצוגות בתקציבים נפרדים עם 50 דוגמניות ו־200 אנשי צוות, אולי לא הייתי מצליחה להתפרנס בזה, אבל היית יושב בשתי התצוגות ומרגיש שאתה במילאנו או בפריז. הרמה הלא אחידה זאת בחירה שלי. אני לוקחת פרויקטים גם בתקציב נמוך."
"הפכתי לדוגמנית הבית של דורין פרנקפורט שפעמיים בשנה הטיסה אותי ללונדון, להופיע עבורה בבריטיש דיזיין שואו. היו צלמים שביקשו רק אותי והסכימו לחכות עד שאהיה פנויה. וכן, בעיני כולם הייתי יפה. ערב אחד הלכתי להופעה של דן תורן, הוא היה אז כוכב גדול בעקבות הסרט 'בחינת בגרות', יוצר ורוקיסט, שקלט אותי בקהל. גם אני נדלקתי עליו. התחתנו, אבל היינו ילדים. אחרי שנתיים התגרשנו ועד היום אנחנו חברים מאוד טובים. הוא האקס המיתולוגי שלי."
"דוגמניות הן הטרף הכי קל להטרדות מפני שכאילו יש לגיטימציה לדבר על אברי הגוף שלהן ולגעת בהן."
"דיברתי עם 'קרייזי ליין' בענייני עבודה, והם ביקשו שאמליץ להם על אישה בשלה, לא רזה מדי, שמקרינה בריאות ושמחת חיים, לצילומי קטלוג האונליין. על המקום אמרתי, 'אין בעיה, אשאל בקבוצת הווטסאפ של דוגמניות עבר שאני חברה בה'. אבל מיד הוספתי, 'בעצם, יש לי מישהי שמתאימה. אני'. הרגשתי שזו תהיה סגירת מעגל. אחרי שדיברתי על האג'נדה של יופי ללא גיל אני אדגים בגופי את הבשורה."
"מצאתי את עצמי בעולם שאומנם יש בו צדדים מקסימים, הכרתי בו אנשים נהדרים שעד היום אני בקשר איתם, אבל מצד שני גיליתי שלאותו עולם יש השפעה לא טובה על נשים ועל נערות. מעמידים בפניהן אידיאל יופי צר ומנסים לדרבן אותן להשתוות אליו."
"דגמנתי המון בתצוגות אופנה, הצטלמתי בלי סוף, היו לי נסיעות לחו”ל, אבל לא נהייתי דוגמנית בינלאומית. אולי ככה הקארמה שלי."