פרנהיים

פרנהיים הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון על יחסי וורנר פרנהיים ואישתו אינגה לאחר שחזר מהשבי במלחמה. הסיפור פורסם לראשונה בעיתון ב־1949 ויצא לאור בקובץ הסיפורים "עד הנה" ב־1952.

שולחן העבודה של עגנון

---

• "פרנהיים בעיר. לא הניח בית קהווה שלא ביקר ולא הניח אדם שהכיר שלא שח עמו."
• "אם נזדמנו לך בני אדם שאתה מכיר אפשר שנזדמן לך לשמוע שמץ דבר."
• "אינגה ברשות עצמה היא עומדת ואין אנו עוקבים אחר פסיעותיה."
• "לובש פנים זועפות כדרך שהוא נוהג בזמן שהוא צריך להראות עצמו בפני זר."
• "מתוך שלא היה רגיל לחייך הפריחו פניו כמעין תמיהה."
• "כבר נתרוקן מכל מחשבה ואותה מתיחות שהייתה בו התחילה מתרופפת והולכת."
• "גדול האושר שאפילו אינו לטובתך, אתה נאות לאורו."
• "רוח חדשה לבשה פתאום את וורנר."
• "לא המאושרים בלבד הם למעלה מן הזמן, אף מי שאינו מאושר."
• "עמד לו פרנהיים יחידי וסח עם עצמו."

ראו גם

• שמואל יוסף עגנון
• עד הנה (קובץ סיפורים)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: פרנהיים

• עיבוד הסיפור לסרט בבימוי של יוסי יזרעאלי, 1971
• תסכית רדיו של הסיפור "פרנהיים"