פרננדו פסואה
סופר פורטוגלי
פֶרְנַנְדּוּ פְּסוֹאָה (בפורטוגזית: Fernando Pessoa; 13 ביוני 1888 - 30 בנובמבר 1935), סופר ומשורר פורטוגלי.
כללי
עריכהעל החיים
עריכה- "לחיות את כל החיים בתוך רגע אחד ויחיד."
- "הַיּוֹם עוֹלֶה וְכָל חֲלוֹמוֹת הָעוֹלָם שׁוֹכְנִים בִּי."
- "אני חי את החיים שיש לי, וסוגר את הדלת."
- "להעמיד פנים פירושו להכיר את עצמך."
- "אני עובר ונשאר כמו היקום."
- "עשה את אשר אתה עושה באופן עילאי."
- "לחיות משמעו לתפור באמצעות כוונת האחרים. אך בשעה שעושים זאת, המחשבה חופשית."
- "הזרימה המרובה העתידית של הזמנים ושל השיכחה."
- "אִם בְּנֵי-הָאָדָם מִתְעַיְּפִים מִלִּהְיוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד, כֵּיצַד לֹא יִתְעַיְּפוּ מִלִּהְיוֹת אָדָם אֶחָד?"
- "הבה נפסל בשתיקה חסרת תקווה את כל חלומות הדיבור שלנו."
- "מי שמסרב להיאבק איננו מנוצח; אך הוא מנוצח מבחינה מוסרית מפני שאינו נלחם."
העולם
עריכה- "כשהדעת יציבה, בתוך עצמה היא מתבוננת בהשתקפויות של העולם."
- "הַכֹּל, בְּמַהוּתוֹ, הוּא רַעְיוֹן."
- "לדברים אין משמעות; יש להם קיום בלבד."
- "בכל בתי המחסה ישנם משוגעים רבים שאינם מטילים ספק בדבר."
- "כדאי להרגיש כדי לפחות לחדול להרגיש."
- "העולם קיים בעבור מי שנולד כדי לכובשו, ולא בעבור מי שחולם על אודותיו."
- "החופש לעשוק את הזולת הוא ניגודה של החירות."
- "הרגע החיצון חוקק בלוח את הווייתו, ושורד."
- "זיכרון ההפוך מן הזמן שבו הם יאבדו לי."
- "התהילה מכבידה כחבילה עשירה."
- "הפעולה תמיד שווה יותר מאשר התעמולה."
אהבה
עריכה- "לאהוב את בני החלוף."
- "לאהוב פירושו תום לב נצחי, וזכות יחידה שלא לחשוב."
- "האהבה היא העיקר והמין הוא תאונה."
- "האהבה מעייפת, כי היא רצינית ומחפשת, המדע לעולם אינו מוצא, והחיים חולפים וכואבים."
- "אהה, איזה כלא הן התשוקות! איזה בית משוגעים משמעות החיים!"
על עצמו
עריכהספר האי נחת
עריכהדף ציטוטים מורחב – ספר האי נחת |
- "להיות אותו אדם וגם אחר."
- "כל התקופות שייכות לי לרגע, כל הנפשות שכנו בי אי-פעם."
- "יציית לדקדוק מי שאינו יודע לחשוב מה שהוא מרגיש."
- "ההבדל האמיתי קיים בין אלה המסתגלים לבין אלה שאינם. כל השאר הוא ספרות."
- "כל דבר שהיה שלנו, אפילו אם רק בגלל המקריות של החיים בצוותא או של הראייה, הופך להיות אנחנו מעצם העובדה שהיה משלנו."
מתוך שיריו
עריכה- "אֲנִי שׁוֹמֵר הָעֲדָרִים.
- הַעֲדָרִים הֵם מַחְשְׁבוֹתַי
- וּמַחְשְׁבוֹתַי הֵן כֻּלָּן תְּחוּשׁוֹת." ~ אני שומר העדרים
- "זֹהַר קוֹל בַּלַּיְלָה...
- מִתּוֹךְ הַחוּץ שְׁמַעְתִּיו...
- 'הוֹ יָקוּם, אֲנִי הִנְנִי־אוֹתְךָ'...
- אֲבוֹי, אֵימַת הַשִּׂמְחָה
- שֶׁבַּחֲרָדָה הַזּוֹ, פָּן
- יְכַבֶּה הַלַּפִּיד הַמּוֹלִיךְ אוֹתִי!" ~ קולו של אלוהים
- "המשורר הוא מְכַזֵב
- שכּׁה בכזביו מפליא
- שהוא ממציא את הכאב
- גם כשהוא חש בו בעליל.
- והקוראים את שֵכָּתַב
- חשים יפה בכאב קרוא,
- אך לא בשני כאביו
- אלא בִּשְנָיִם שלא קָרוּ." ~ אוטופסיכוגרפיה
מה עשיתי מן החיים?
עריכהדף ציטוטים מורחב – מה עשיתי מן החיים? |
- "הכול בחיים / נעשה באמצעות זיכרונות, / אוהבים בזכירה."
- "כבר כל כך הרבה זמן, פורטוגל, כה הרבה זמן / אנחנו חיים בנפרד, אך הנשמה / אינה מרפה ממך."
- "אני שומר הכול, / אני שומר את המכתבים שכותבים לי, / אני שומר אפילו את המכתבים שלא כותבים לי."
- "יכול להיות הכול, או יכול להיות לא־כלום, או כל דבר שהוא."
- "מרכבות, רכבות וחשמליות, / תבוא הברכה עליכן, / נשימת מפעלים סדירה, רטיטת מנועים רועמות. / תבוא הברכה עליכן, אתן שאותי מחביאות. / בכל דברי ימיכן."
מעבר להר הירוק
עריכה- "יָדִי נְתוּנָה לָהּ בְּתוֹךְ יָדֵךְ / וְיָדֵךְ נְתוּנָה בְּתוֹךְ יָדִי."
- "צְחוֹקֵךְ מְהַדְהֵד בְּכָל הָעֵמֶק / וְשׁוּם דָּבָר מִלְּבַדּוֹ לֹא צָרִיךְ."
- "לִזְמַן כֹּה מוּעָט זְקוּקָה הָאִשָּׁה / לְהוֹכִיחַ שֶאֵינָהּ אוֹהֶבֶת!"
- "לַבַּת שֶׁל בַּעֲלַת הַבַּיִת יֵשׁ / שׁוֹשַׁנִּים בִּלְחָיֶיהָ, בִּדְמוּתָהּ. / הִיא כָּל כֻּלָּהּ שׁוֹשַׁנָּה פּוֹרַחַת, / אֲבָל אִישׁ אִינוֹ מֵרִיחַ אוֹתָהּ."
- "כְּשֶׁיִּסְתַּיְּמוּ הַשִּׁירִים הָאֵלֶּה / אֲשֶׁר עֲשֹוּיִים בְּסֻלָּם מִינוֹר, / מִן הָרָאוּי לַעֲשֹוֹת מֶחֱוָה / לַיּוֹצֵר שֶׁכָּתַב אוֹתָם שִׁכּוֹר."
אמרותיו
עריכה- "הספרות היא ההוכחה כי החיים אין בהם די."
- "נפשי היא תזמורת נסתרת; אני לא יודע אילו כלי נגינה, מיתרים ונבלים, תופים וטמבורה אני משמיע ומתנגשים בתוכי. כל מה שאני שומע זה את הסימפוניה."
- "מאז ילדותי התקיימה בי הנטיה ליצור סביבי עולם בדוי ולהקיף את עצמי בידידים ובמכרים שלא היו קיימים בעליל."
- "כלום אין אלה דברים הקורים לכל הילדים? בלי ספק – אפשר שכן. אלא שאני חייתי אותם עד מידה כזאת שעודני חי אותם, שהרי אני מסוגל לזוכרם עד שנדרש לי מאמץ המחייבני לזכור שאלה אינן ממשויות."
- "אהבות לא אפשריות אינן יכולות לבגוד בנו, לחייך אלינו בשקר, או להיות מחושבות בביטוי הדאגה שלהן. הן אף פעם לא יעזבו אותנו, והן לא ימותו או יעלמו."
נאמר עליו
עריכה- "פרננדו פסואה, גדול המשוררים של פורטוגל במאה ה-20... טען בתוקף שהנופים האמיתיים הם אלה שאנו יוצרים בעצמנו." ~ משה גלעד