קלריס ליספקטור (בפורטוגזית: Clarice Lispector), (10 בדצמבר 1920 - 9 בדצמבר 1977), היא סופרת יהודייה ברזילאית.
- "להיות מרוצה זו צורה של אהבה."
- "אחד האמצעים כדי להבין הוא למצוא את היפה."
- "לשעשע את הזולת, זו צורתו המרגשת ביותר של הקיום."
- "כל מה שאין אנו מבינים בא על פתרונו באמצעות האהבה."
- "החרדה מהווה לעתים קרובות ביטוי של שמחה."
- "אנשים מפחדים מאוד מן האמת של זולתם."
- "הוא ידע מניסיונו כי מי שנכשל מאיים על הזולת." ~ משקם ההריסות
- "לא לרצות, זו לעתים קרובות צורתו הנואשת ביותר של הרצון."
- "השיגעון הוא שכנו של ההיגיון האכזר ביותר." ~ היכן היית במשך הלילה?
- "לא לרחם על עצמך, זו תחילתה של אכזריות כלפי הזולת וכלפי העולם."
- "כל זמן שיהיו לי שאלות ולא תהיה לי תשובה אוסיף לכתוב." ~ שעת הכוכב
- "אילו היינו נולדים ומתים באותו רגע, רגע אחד היה מגלם את החיים כולם."
- "כל מוות הוא סודי."
- "חייה היו תמיד ריקנות פנימית."
- "מה את עושה? אני מצפה לעתיד."
- "המוזיקה מהווה הפשטה של המחשבה."
- "אין צורך בעשייה. להיות משמעו כבר לעשות." ~ היכן היית במשך הלילה?
- "כאשר אדם מכבד את עצמו, לבסוף הוא יוצר את צלמו." ~ משקם ההריסות
- "הרכבת לא יצאה לדרך, ושתיהן חיכו בלי שיהיה להן מה לומר." ~ קשרי משפחה
- "היא הביטה בעצמה בארשת של חומרה יתירה, שלא נעדר ממנה שמץ של התפעלות מעצמה."
- "הסיפור ישן-נושן - ככה שבניגוד להרגלי אתנסה בסיפור עם התחלה עם אמצע ועם גראן פינאלה."
- "אי אפשר להוכיח את קיומו של מה שהכי אמיתי. אין ברירה אלא להאמין. לבכות ולהאמין." ~ שעת הכוכב
קרוב ללב הפראי (1943)
עריכה
- "מה משיגים כשנעשים מאושרים? מה משיגים?"
- "לבחון את השפעת הצחוק על הפנים."
- "היא חיה פחות משיכלה לחיות, ודמיינה שצימאונה מבקש שיטפונות."
- "כאשר לחשה נצח, המחשבה עצמה לבשת איכות של נצח."
- "לא הייתי עוד ילדה עם ספר: הייתי אישה עם אהובֳהּ."
- "אהבה היא כשאין לך. האהבה היא גם התפכחות ממה שחשבנו שהוא אהבה."
- "מדהים איזה כשרון היה לה לאכזריות. כל כולה היתה נקמנות טהורה."
- "עד ליום המחרת הפכתי להיות התגלמות הציפייה לחדווה: לא חייתי, צפתי בעצלתיים בים ענוג, נישאת אנה ואנה על פני הגלים. למחרת הלכתי לביתה, ממש רצתי."
דרך הייסורים של הגוף (1974)
עריכה
- "איש מעולם לא נגע בשדיהּ."
- "היא חששה שזה ייגמר. כאילו נכה זרק לפתע את המקל שלו לאוויר."
- "זו היתה ממלכת ה'כאן והעכשיו'. היא שאלה אותו: 'מתי תבוא שוב?'"
- "סטרה עוד שתי סטירות בפרצוף. כדי להיתקל בעצמה. וזה באמת קרה. במראָה ראתה סופסוף פרצוף אנושי, עצוב, עדין."
- "לאהוב זו הגאולה היחידה שאני מכירה."
- "במרכז ספריה עומדים העולם הפנימי של הגיבורים והכתיבה עצמה; העלילות משניות." ~ מיה סלע
- 'אחת הנשים הכי משכילות ומתוחכמות של זמנה, ההישגים האמנותיים שלה היו רבי רושם, היא נסעה ברחבי העולם." ~ בנג'מין מזור