שמעון שמיר

שמעון שמיר (נולד ב־1933) הוא חוקר המזרח־התיכון. לשעבר שגריר ישראל במצרים ובירדן.

"התרבות הפרעונית תופסת מקום חשוב בתודעה ההיסטורית של המצרים והם גאים מאוד בהישגיה אבל אין קשר אינטימי ישיר בין אותה תקופה לבין מציאות החיים של היום. בתקופה הפרעונית דיברו בשפה אחרת, הדת הייתה אחרת, הערכים היו שונים."
" 'אל־אזהר' החליף פנים פעמים כה רבות, שקשה היום להציג אותו כדוגמה לארכיטקטורה פאטמית. המוסד עצמו מעניין, כמרכז הלימודים החשוב בעולם האסלאם, שריכז בתוכו כמה מן השייח'ים החשובים ביותר."
"איך יכולים תושבי קהיר לגור בצפיפות כזאת ובתנאים כל־כך קשים, ויחד עם זאת לנהל אורח חיים שיש בו נועם? את התשובה ניתן למצוא בתכונות האופי המצריות: השלמה, חביבות, עזרה הדדית בין שכנים, חוש הומור, ושמחת חיים."
"ישויות שהן קוטביות, אך עם זאת יש להן הרבה מן המשותף – כמו האסלאם מול היהדות, הערבית מול העברית, הישראליוּת מול המצריוּת, בית הכנסת מול המסגד, המַוְליד מול ההילולה, או אפילו אלכסנדריה מול תל אביב."
"בארץ צמחה תנועה לאומית ממוקדת במושג הערבי 'פלסטין', וזו הלכה והגבירה את אחיזתה בקרב תושבי הארץ הערבים ולאחר 1948 גם בקרב תפוצותיהם."
"נאצר מעולם לא היה מנהיג העולם הערבי. תמיד היו לו יותר יריבים ואויבים מאשר תומכים. גם בשיא זהרו הוא לא הצליח לגבש סביבו תמיכה מלאה בעולם הערבי."
"מלחמת ששת הימים היא דוגמה לכך, שגם בסיטואציה בה כל הצדדים אינם רוצים במלחמה ומבקשים להימנע ממנה – היא יכולה להפוך לבלתי־נמנעת."
"כל קברניטי ישראל, שכיהנו מאז חתימת הסכם השלום, נדרשו בצורה זו אחרת לבעיה הפלסטינית, אך איש מהם לא קידם את פתרונה."

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שמעון שמיר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שמעון שמיר