גדי איזנקוט

גדי איזנקוט (נולד ב־19 במאי 1960) הוא חבר כנסת של מפלגת המחנה הממלכתי. היה הרמטכ"ל ה־21 של צבא הגנה לישראל בשנים 2015 -2019. בשירותו הצבאי היה לוחם ומפקד בחטיבת גולני. בעבר כיהן בין היתר, כסגן הרמטכ"ל, כמפקד פיקוד הצפון, כראש אגף המבצעים, כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה וכמפקד אוגדת איו"ש.

כללי

"צריך להבין שאין ביטחון לאומי ללא סולידריות חברתית, ואין סולידריות חברתית ללא ביטחון לאומי." (מקור)
"אחרי אתנחתה ושהייה במרחב נוחות אתה מסתכל על מה שקורה פה, ואתה רוצה לעשות מדינה טובה יותר ולהשפיע." ~ בראיון ל'ישראל היום', מאי 2020
"בניגוד לצבא – שמרגע שאתה מחליט, כולם עושים את מה שהחלטת – בפוליטיקה, מרגע שאתה מחליט, כולם פועלים לסכל את ההחלטה שלך. וכן, אני חושב שלאנשי הצבא יש תכונות שאולי פחות מתאימות לפוליטיקה, אבל חשוב שנשמור עליהן. ענייניות, ממלכתיות ודוגמה אישית." ~ בראיון ל'ישראל היום', מאי 2020
"היו הרבה עסקאות בעבר. על המודל של עסקת שליט אסור לחזור, כי בסופו של דבר, זה שחרר הרבה מחבלים והפיח רוח רצינית מאוד בטרור. שילמנו על זה מחירים כבדים." ~ בראיון ל'ישראל היום', מאי 2020

חבר כנסת

"מי שמכניס את צה"ל לשיח הפוליטי מחליש את הצבא בראיה ארוכת טווח בשביל רווח ציבורי קצר מועד." ~ בראיון לידיעות אחרונות, 2 בדצמבר 2022
"... צריך להוציא מיליון איש ולהילחם בו (בנתניהו), ולהילחם בו בכנסת, ובתקשורת, ולשכנע את אזרחי מדינת ישראל ... אם (נתניהו) יפגע באינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל, אם יפגע בדמוקרטיה הישראלית, בחינוך הממלכתי, ובצה"ל כצבא העם - הדרך להתמודד עם זה היא להוציא מיליון איש לרחובות." ~ בראיון לידיעות אחרונות, 2 בדצמבר 2022

איש צבא

רא"ל גדי איזנקוט

"היו מקומות שיש נערה בת 13 שמחזיקה מספריים או סכין, ויש מתרס בינה לבין החיילים. לא הייתי רוצה שחייל יפתח באש וירוקן מחסנית על נערה כזאת, גם אם היא עושה מעשה חמור מאוד, אלא יפעיל את הכוח הדרוש לביצוע המשימה." ~ בעקבות הריגת מחבלת שתקפה במספריים אזרחים ב-2016 (מקור)
""צה"ל לא יכול לדבר בסיסמאות, כמו 'הבא להורגך השכם להורגו', או 'כל מי שמחזיק מספריים צריך להרוג אותו.'" ~ בשיחה עם תלמידי תיכון בת-ים, 2016
"גבר בן 18 שמתגייס לצה"ל הוא חייל ולא הבן של כולנו." ~ כרמטכ"ל כאשר התייחס במרומז למשפט אזריה, 2016
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." ~ מתוך הרצאה שנשא בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010 (מקור)
"התוצאות שלה יותר מורכבות ויותר טובות מהשיח שיש בציבור. מלחמות צריך לבחון בפרספקטיבה של שנים. אנחנו לא עמדנו בציפיות של עצמנו, אבל חזבאללה הפסיד במלחמה באופן חד־משמעי." ~ מתוך הכתבה "דו"ח איזנקוט", ראיון שערכו עמו יוסי יהושע ואמירה לם, "ידיעות אחרונות", 15 ביולי 2011 (מקור)
"יחד עם זאת הייתה תחושה מאוד קשה. אנשים שילמו מחירים כבדים והיה דיון נוקב לגביהם. זה נכון לגבי אודי ובעיקר לגבי גל הירש. אני ראיתי אותו במלחמה, ובניגוד לתיאורים אני יודע שהוא היה מקצועי מאוד, נחוש מאוד, ביצע את המשימה, למד מאירוע לאירוע. אני חושב שמפקדים שפיקדו על כוחות בלחימה, גם אם עשו שגיאות, היה צריך לעשות כל מאמץ כדי להשאיר אותם ולאפשר להם לעשות תיקון ולהתקדם. לא הייתי רוצה להיות בצבא שמעלים בו על המוקד קצינים ששוגים. אנחנו צריכים להעלות על המוקד קצינים רשלניים. קצינים ששוגים, בוודאי בתוך לחימה, לא נכון להעלות על המוקד. איבדנו אז פרופורציה." ~ מתוך הכתבה "דו"ח איזנקוט", ראיון שערכו עמו יוסי יהושע ואמירה לם, "ידיעות אחרונות", 15 ביולי 2011 (מקור)
"למה אתם קוראים לזה דוקטרינת פוטין. אני קורא לזה דוקטרינת א-דאחיה. מה שהיה ברובע א-דאחיה בביירות ב־2006 יקרה בכל כפר שממנו יירו לעבר ישראל. נפעיל עליו כוח לא פרופורציונלי ונגרום שם נזק והרס אדירים. מבחינתנו לא מדובר בכפרים אזרחיים אלא בבסיסים צבאיים." ~ על "דוקטרינת א-דאחיה". מתוך הכתבה "יש לי כוח אדיר, לא יהיו לי תירוצים" מאת אלכס פישמן ואריאלה רינגל-הופמן, "ידיעות אחרונות", "המוסף לשבת", 3 באוקטובר 2008 (מקור).
"בשורה התחתונה, בעברית: אם יבצעו ירי מתוך הכפרים השיעיים בלבנון, זו התוכנית הפיקודית: ירי אגרסיבי מאוד." ~ על "דוקטרינת א-דאחיה". מתוך הכתבה "יש לי כוח אדיר, לא יהיו לי תירוצים" מאת אלכס פישמן ואריאלה רינגל-הופמן, "ידיעות אחרונות", "המוסף לשבת", 3 באוקטובר 2008 (מקור).
"אני לא זוכר שראיתי את בוגי בסביבה." ~ בתשובה להאשמות של יעלון, בספרו דרך ארוכה קצרה כי מלחמת לבנון השנייה נוהלה על ידי דני חלוץ כמלחמה אווירית, בעוד שהמטכ"ל לא ידע לעמוד בפרץ ולתקן טעויות במקום שזה נדרש. מתוך הכתבה "יש לי כוח אדיר, לא יהיו לי תירוצים" מאת אלכס פישמן ואריאלה רינגל-הופמן, "ידיעות אחרונות", "המוסף לשבת", 3 באוקטובר 2008 (מקור).
"זו לא תחושת אשמה, זו תחושת החמצה שלא עמדנו בציפיות הדבר הקל היה לשים את המפתחות וללכת, והדבר הנכון בעיניי היה להישאר ולתקן. ניסיתי להסתכל על תוצאות המלחמה בצורה מפוכחת, להבין שמצד אחד לא עמדנו בציפיות של עצמנו מבחינת תכנון המהלכים, מבחינת התפעלת המטכ"ל, מבחינת הפעלת הכוח; אבל מצד שני הרגשתי שהתקבלה החלטה אמיצה של ראש הממשלה ושל הרמטכ"ל להפעיל כוח על החזבאללה כדי לשנות את המציאות שנוצרה. אני לא חושב שנכשלנו במלחמה: אני חושב ששגינו. אי־אפשר לראות את זה ככישלון כי המצב בצפון השתפר." ~ מתוך הכתבה "דוח איזנקוט", ראיון שערכו עמו יוסי יהושע ואמירה לם, "ידיעות אחרונות", 15 ביולי 2011
"חזבאללה הכפיל את היכולת הרקטית שלו, אבל אני חושב שהשיפור שחל אצלנו גם בהיקף המטרות, גם ביכולת האש וגם ביכולת התמרון גדול לאין ערוך. אנחנו היום במצב הרבה יותר טוב מולם. תמונת המודיעין שלנו על הארגון השתפרה בצורה משמעותית. גם תמונת המטרות שלנו השתפרה וחזבאללה מבין את זה. הסיבה שהוא לא פעל מולנו בחמש השנים האחרונות היא לא הדאגה שלו לרווחת התושבים במדינת ישראל. הארגון הזה מרגיש לדעתי שהקרקע נשמטת לו מתחת לרגליים. עכשיו הארגון מואשם בחיסול של חרירי, ונסראללה חושש לחייו. האיש שהסתובב בלבנון ברוב פאר והדר יושב היום בבונקר כאחרון המבוקשים ומדבר לאנשיו דרך מסכי פלזמה." ~ מתוך הכתבה "דו"ח איזנקוט", ראיון שערכו עמו יוסי יהושע ואמירה לם, "ידיעות אחרונות", 15 ביולי 2011 (מקור)
"סיפרתי שם שהיינו ארבעה חברים שלמדו באותו בית ספר והיו חברים באותו מועדון צלילה, ובמלחמת לבנון הראשונה השתתפנו בקרב קשה מאוד בעין־עטינה. מצאתי את עצמי על שטח מצומצם עם שלושה מפקדי פלוגות מאילת ושניים מהם נהרגו – צור מאור ואבי גבעתי ז"ל." ~ על הרצאה שנשא בפני תלמידים בתיכון בו למד באילת על חבריו שנהרגו במלחמת לבנון. מתוך הכתבה "דו"ח איזנקוט", ראיון שערכו עמו יוסי יהושע ואמירה לם, "ידיעות אחרונות", 15 ביולי 2011 (מקור).
"זה הולך ונהיה קשה עם השנים. את גרשטיין, למשל, החלפתי כמח"ט גולני אחרי אסון הסלוקי. למעשה, את החפיפה איתו התחלתי בבית הקברות בהרצליה בהלוויה של אורן זריף ז"ל. ככה התחלתי את הפיקוד על גולני: בהלוויות. הדבר הכי קשה בתפקיד זה לקבור חבר'ה צעירים שנהרגו בלחימה או באימונים. כשהפכתי לאבא, אובדן החברים והלוחמים נעשה קשה יותר ויותר." ~ מתוך הכתבה "דו"ח איזנקוט", ראיון שערכו עמו יוסי יהושע ואמירה לם, "ידיעות אחרונות", 15 ביולי 2011 (מקור)
"לתפקיד מפקד פיקוד צפון נכנסתי מספר שבועות לאחר סיום מלחמת לבנון השנייה, שאתמול מלאו לה 5 שנים. הגעתי בתחושה מעורבת של אחריות ושותפות להתנהלות המלחמה ותוצאותיה, אך גם עם ההכרה שהישגי מלחמת לבנון השנייה גדולים משמעותית ממה שהצטייר מיד לאחר המלחמה." ~ (מקור)
"ימי הנכבה והנכסה לפני מספר שבועות יצרו דפוס חדש של שימוש באזרחים אלימים לחבלה בתשתיות ביטחוניות וניסיונות חדירה לשטח ישראל, דפוס שחייב התאמת המענה, אך יותר מכך מלמד על השינויים המתרחשים באזורינו ומחייבים אותנו למעקב וערנות גבוהה על מנת לתת מענה לאיומים המשתנים, כאשר רק צה"ל דרוך וחזק יבטיח את השקט." ~ (מקור)
"אני האחרון שיעשה דה־לגיטימציה לגלנט, שהיה לוחם שייטת, מפקד השייטת, פיקד על חטיבות בלחימה ופיקד על אוגדות בלחימה. הוא איש ראוי מאוד, הוא ראוי לכל הכבוד על המסלול שעשה ועל התרומה שלו למדינה." ~ על האלוף יואב גלנט. מתוך הכתבה "דוח איזנקוט", ראיון שערכו עמו יוסי יהושע ואמירה לם, "ידיעות אחרונות", 15 ביולי 2011.
"הדבר שאותי הכי מתסכל, זה שבוצע פה אימון מעולה שלקח על עצמו אתגרים מתמשכים, שנגמר בלי שריטה אפילו, אפילו שהתקיימו מספר תרגילים ישר באש חיה בלי תרגול על יבש. אבל בסוף - הנושא היחיד שתופס את הכותרות זה המרד במסייעת. זה שהרגנו בארבעת החודשים שלפני האימון 18 חיזבאללה, את זה לא ציינו כשחתכו אותנו בעיתונים." ~ על תקופת הפיקוד שלו על חטיבת גולני. מתוך הכתבה "תרגיל בחשבון נפש" מאת אביחי בקר, "הארץ" 08.02.1998 (מקור)
"ראיתי את הפקודה לבינת ג'בל, אני לא יודע איך הפקודה הזו יכולה לעמוד ליד העץ של גולני." ~ מתוך הספר "שבויים בלבנון", מאת עפר שלח ויואב לימור, הוצאת "ידיעות אחרונות", 2007, עמוד 197
"בוא נלך אחורה ונחליט לדוגמה שאנחנו מפסיקים ליזום לחלוטין, כי אם זה המאזן אז לשם מה בכלל צריך את זה? מה נגיד כשיופעל מטען שיגמור לנו עשרה חיילים? עד כמה שזה יישמע אבסורדי, אני מתרשם שלציבור יותר נוח לעכל סוג כזה של מכה, כשאנחנו בדפנסיווה, כאילו היא נחתה מן-אללה, מאשר הרוגים בפעילות התקפית. מילא שאזרח חושב ככה, אבל זאת בטח לא התפישה שלאורה אתה כמפקד מחנך צבא. לא בכדי אנחנו מגדירים את ביצוע המשימה כערך עליון, ואת השמירה על חיי החיילים כציווי שני בחשיבותו, לא ראשון. אחרת, בשביל מה לקום ולהסתער? למה בכלל לסכן חיים? באופן תיאורטי, את האירוע שבו נהרגו דורון ואייל אפשר היה לעצור בשלב מוקדם, שבו היו לנו עדיין רק שלושה פצועים. יכולנו בקלות לתת למחבלים לנתק מגע, ללוות את המנוסה שלהם בכמה צרורות סמליים, להתעסק בטיפול בנפגעים ובזאת למזער את הנזק ולסגור עניין. כמובן שלא זאת התגובה שלה אני מצפה ממני ומפקודי. היכולת להתעשת והדבקות במטרה הן מבחינתי המסר של התקרית הזאת, שבתחילתה היינו במצב נחות. אוי ואבוי לנו כאנשי צבא אם במקום להיות נחושים נתבלבל ונחשוב במונחים של תוצאות משחקי כדורגל." ~ מתוך הכתבה "אייזן פטון" מאת אביחי בקר, "הארץ", 10 בספטמבר 1999 (מקור).
"כשסופרים לנו בעיתונים כמה הרוגים תובעת מאיתנו לבנון, שוכחים לציין ליד זה שרק מתחילת השנה התגלו 60 זירות מטענים, מהם צה"ל ניטרל 56. מדובר בפוטנציאל הרג של מאות אנשים שנחסך מאיתנו. זה לא קורה אאוט אוף דה בלו, יש מי שמונע את זה, אבל לצערי אני לא חש שקיימת הערכה למה שחברי ואני עושים. בלי קשר לוויכוח הפוליטי, כן לבנון או לא לבנון, אין שום סיבה להתבטאויות שמציירות אותנו כחבורה מטופשת שסתם חוטפת נפגעים. כדי שנחוש שיש תכלית למה שאנחנו עושים, אנחנו כצבא זקוקים להסכמה רחבה. לשפוט את הסלוקי במושגים השאובים מהספורט זה עיוות שלצערי נגועים בו לא רק מפקדים בעבר, אלא גם בהווה." ~ מתוך הכתבה "אייזן פטון" מאת אביחי בקר, "הארץ", 10 בספטמבר 1999 (מקור).
"'מאיתנו, המח"טים, הייתי מצפה שנתנהג כמו הגנרל פטון, ששנה לפני מלחמת העולם השנייה, בין קוקטייל לקוקטייל, רק חיפש את מי לתקוף. אסור לנו שנשתכר מהאווירה של מזרח תיכון חדש, לא עכשיו ולא בעוד 30 שנה. לצערי אני מזהה בצה"ל תופעה הולכת ורווחת של התבטאויות פופולריות מתייפייפות, שמתיישרות בהתאם למה שדעת הקהל הישראלית מצפה לשמוע מאיתנו. חייבים למתוח על זה קו." ~ מתוך הכתבה "אייזן פטון" מאת אביחי בקר, "הארץ", ‏10 בספטמבר 1999 (מקור)
"לא עבר יום שארז ואני לא עידכנו זה את זה. היו לנו מפגשים קבועים בדרך לפיקוד, התייעצנו המון, ההערכה ההדדית בינינו הייתה אדירה. ההכרות התחילה למעשה כשאני הייתי קצין אג"ם של גולני והוא הקמב"ץ. המח"טים היו אז גבי אופיר וגבי אשכנזי. ישנו בחדר בגודל של מטר על מטר, שתינו קפה מאותו קנקן. כל הדיבורים על הנעליים שלי והנעליים שלו, כן נכנס לנעליו או לא נכנס, היו פשוט לא לעניין" ~ מתוך הכתבה "אייזן פטון" מאת אביחי בקר, "הארץ", ‏10 בספטמבר 1999 (מקור).
"כשהייתי מח"ט טול כרם, היו מספר הזדמנויות שאילן בירן, כאלוף פיקוד מרכז, היפנה אלי עיתונאים. ברחתי מזה כמו מאש. הנסיעה שינתה את הגישה שלי מקצה אל קצה. לקחתי בקרלייל קורס על יחסי צבא-תקשורת וממש נפקחו לי העיניים. הבנתי את חשיבות הדברים ומעמדה של עוין נפתחתי לנושא. קיומה של התקשורת היום זה נתון שנכנס אצלי להערכת המצב מיד אחרי קרקע, אויב, זמן ומרחב'." ~ מתוך הכתבה "אייזן פטון" מאת אביחי בקר, "הארץ", 10 בספטמבר 1999 (מקור).
"כששואלים אותי חברים על מה אני בעיקר גאה ואיפה טביעת האצבע שלי בשנתיים שהייתי מח"ט, התשובה שלי היא איכות המ"פים. זאת לא פראזה. מדי פעם אתם בעיתונות נורא מתפעלים כשאתם מגלים עוד כוכב, אני את החבורה המצוינת הזאת חי יום-יום. יש לי חוברת עם תחזית מג"דים לשנת 2006, כדאי לך לזכור את השמות: עמית פישר, דוד זיני, יואב ירום, ארז הדרי, ויש עוד'." ~ מתוך הכתבה "אייזן פטון" מאת אביחי בקר, "הארץ", ‏10 בספטמבר 1999 (מקור).
"מי שהיה רוצה לחזור ליום רביעי שעבר, ל- 15:30, חצי שעה לפני תחילת המבצע, זה החמאס." ~ בנוגע לשאלה האם מבצע עמוד ענן השיג את יעדיו (מקור).
"כשיצאנו ל'לבנון השנייה' היו לנו רק מאות בודדות של מטרות מוכנות נגד חיזבאללה בלבנון. היום, בזכות הלוחמ"ם (לוחמה מבוססת מודיעין), המספר הזה גדל באלפי אחוזים. החשש הוא במציאות כזו, המפקד יעדיף לחכות לאיזו תמונת מצב מושלמת שלעולם לא תגיע. בדילמה הזו אני מעדיף פיקוד על שליטה. אין תחליף למפקד שנמצא מקדימה ומסתכל בעיניים של האנשים שלו. לעולם יהיה פער בין תמונת העולם במסכים לבין המציאות אותה אתה פוגש בשטח. בסוף, אף אויב שלנו לא מסוגל לעמוד מול גדוד מקצועי ונחוש שיודע לתת את ההתקפה במקום הנכון." ~ מתוך הכתבה סגן הרמטכ"ל: "מחובתינו לשמור על אמון המילואימניקים" מאת יוני שנפלד, "במחנה", 02.05.2013, עמוד 10 (מקור).
"המשמעת היא הדבר הכי פחות חשוב בצבא, אם כולם מקיימים אותה." ~ מתוך הכתבה "ככה יוצרים חיילים עם ראש קטן" מאת רותם שדמי, "במחנה", 09.10.1998, עמוד 26.
"האתגר שלנו הוא להתאים את המענה המודיעיני-מבצעי למציאות משתנה, ולספק ביטחון ותחושת ביטחון בלי תירוצים." ~ מתוך הרצאה שנשא בכנס הבינלאומי השנתי ה-9 של המכון למחקרי ביטחון לאומי שנערך במוזיאון ארץ ישראל ב־18 בינואר 2016 (מקור)
"שני הפרמטרים שאני מכיר לעשות שיפוט של תוצאות מלחמה או ניצחון במלחמה זה אחד, האם צה"ל עמד במטרות המלחמה שדרג המדיני הגדיר לו או שהוא הגדיר לעצמו ודרג מדיני אישר, ושתיים האם שופר מצבה האסטרטגי של ישראל לאורך זמן. אנחנו בעשור של שקט והרתעה בצפון. אני שומע הרבה מאוד תיאוריות על הסיבה למה הושג השקט הזה. מתארים את הפיצול בסוריה, מתארים דברים אחרים. אין לי ספק שהסיבה המרכזית למציאות שנוצרה בעשור האחרון היא הפעלת הכוח ותוצאות המלחמה. את המושג הכרעה צריך לפרוט נכון. זה לא נטילת כוח הרצון והיכולת של ארגון חזבאללה הכולל לפעול נגד מדינת ישראל. אתה המח"ט, אתה מפקד האוגדה, אתה מפקד הגיס בגזרה שלך תגיע לקצה החץ, תשמיד את היכולות, תמנע שיגורים משמעותיים לעורף ותקיים חופש פעולה במרחב. והדבר החשוב ביותר – פיקוח ומימוש, לוודא שמה שאמרנו קרה. זה צריך להיות חד וברור –שנותנים פקודות ופקודות מתבצעות. ברגע שנתנו פקודות, אין כזה דבר שלא עושים אותן. אני חושב שיכולת המודיעין והעליונות המודיעינית השתפרה בצורה משמעותית. ההרתעה של צה"ל היא גבוהה מאוד במרחב, ובעיקר מול החזית הלבנונית. יש לנו יתרון מוחץ על יריבינו ביכולת לתקוף היקף רחב של מטרות בלוח זמנים קצר. וניצחון ברמה אסטרטגית, שוב פעם, חוזר להבנה שלי שאם נדרש למלחמה נוספת ברמה האסטרטגית הניצחון ייגזר מעמידה שלנו כצה"ל ממטרות המלחמה שיוגדרו לנו או שאנחנו נגדיר לעצמנו." ~ מתוך הרצאת הרמטכ"ל גדי איזנקוט, ביום למידה לציון עשור למלחמת לבנון השנייה, 12.07.2016 (מקור).
"אנו רוצים את צה"ל פועל פי פקודות, נהלי פתיחה באש, רוח צה"ל וערכי צה"ל. אם מישהו רוצה אתוס של כנופיה, שיגיד." ~ על פרשת הירי במחבל בחברון מקור

נאמר עליו

"לך לבית הטבעי שלך - לליכוד. תתייצב לצד נתניהו ותסומן כיורש שלו. רק כך יש סיכוי שתגשים את התיקון החברתי הגדול שהליכוד הבטיח ואף פעם לא קיים, ותהפוך לראש הממשלה המזרחי הראשון." ~ אבישי בן חיים, נובמבר 2020
"הוא רואה את טובת המערכת. פיו ולבו שווים והוא אינו מהסס לומר את דעתו, גם אם אין זו דעת הממונים עליו. הוא איש שמכיר גם את היכולות וגם את המגבלות שבהפעלת הכוח. ההסתכלות שלו יותר רחבה, לא נוגעת רק למקצוע ולתפקיד שהוא ממלא." ~ רא"ל דני חלוץ, מתוך הכתבה "דו"ח איזנקוט" מאת יוסי יהושע ואמירה לם, "ידיעות אחרונות", 15 ביולי 2011 (מקור)
"גדי, לכל אורך התפקיד היה לך את הצירוף הזה של יכולות, כישרון, מקצועיות, רתיעה מזיקוקי דינור והצגות והתמקדות בדברים. אני רוצה להודות לך, גדי, על כל מה שאתה עושה ואני בטוח כי נתראה בבניינים אלה בתוך המערכת הזו." ~ שר הביטחון אהוד ברק (מקור).
"איזנקוט, בן 39, נולד בטבריה וגדל באילת. את ימי התיכון הוא בילה בעיקר בים. מרכז ההוויה היה מועדון השיט שבו התמחה במפרשיות מדגם 420. הוא התגייס באוקטובר 78' לקורס טיס, הודח כעבור חודש והגיע לגולני. קר רוח, כך הוא אופיין בטירונות שבסופה נבחר לחניך מצטיין פלוגתי. בקורס קצינים, לעומת זאת, הוא פחות הרשים. במלחמת לבנון הוא היה מ"פ בגדוד 'הבוקעים הראשון', השתתף בלחימה בגזרות נבטיה, ג'זין ושדה התעופה בביירות, ושנה אחר כך הוא השתחרר כדי לנשום קצת אוויר חופשי. כיוון שלא ממש ידע אז לאיזה תחום לפנות, החליט ללכת לקבל עצה טובה במכון 'תיל' להכוונה מקצועית. זה עלה לו לא מעט, הוא ישב שעות במבחני התאמה, וכשנקרא לשיחה מסכמת, שבה הוצגו לו מסקנות האבחון, הוא נדהם לגלות כי מומלץ לו ללמוד רפואה אלטרנטיווית ושאר 'שטויות במיץ עגבניות'. רפלקסולוג רצו לעשות ממנו. ההרפתקה האזרחית נמשכה כשלושה חודשים. הוא לא הספיק לנחות וכבר נשלח אליו צו קריאה לחודש וחצי מילואים ביחידה לגמרי לא אטרקטיבית. כדי לעקוף את העונש הוא העדיף להיענות לפנייה מחמיאה של מפקד בה"ד 1 אז, אילן בירן, לבוא להיות אצלו מ"פ צוערים למשך חמישה חודשים. לחיים יש כידוע דינמיקה משלהם, ומה שהתחיל כחתימה קצרה לשירות קבע התפתח עם הזמן לקריירה מבטיחה." ~ מתוך הכתבה "אייזן פטון" מאת אביחי בקר, "הארץ",‏ 10 בספטמבר 1999 (מקור).
"התקרית שבה נהרג סמ"ר אוהד זך מאש כוחותינו בדרך למארב ליד מוצב טייבה, בדצמבר האחרון, היא מבחינתו של איזנקוט כישלון שאין לו כפרה. זוהי לדבריו הנקודה השחורה של תקופתו כמח"ט, שנתיים שבהן הרגו היחידות הכפופות לו, בהן אגוז, לפחות 40 אנשי חזבאללה." ~ מתוך הכתבה "אייזן פטון" מאת אביחי בקר, "הארץ", ‏10 בספטמבר 1999 (מקור).
"אתה צריך לקחת סיכון אם צריך, ולא להיות קונפורמיסט, והתוצאה תלויה מאוד במפקדים שמעליך. אנשים כמו אביב כוכבי וגדי איזנקוט יחפשו לשמוע כיוון אחר, וישמחו אם תאתגר אותם." ~ אמיר ברעם על מפקדיו. מתוך הכתבה "מח"ט הצנחנים נערך למלחמה הבאה" מאת עפר שלח, מעריב, 16 בספטמבר 2012 (מקור).
"במלחמה זו שימש האלוף גדי איזנקוט כראש אגף המבצעים. בתוקף תפקידו זה התהדקו היחסים בינינו, ונדמה לי שנכון יהיה לומר כי הוא היה האיש הכי קרוב אלי במהלך המלחמה. את רוב שירותו הצבאי עשה גדי בחטיבת גולני, שבה התחיל כטירון וסיים כמח"ט, אך הוא מילא שורה של תפקידים גם ביחידות אחרות, ביניהם מפקד אוגדת 'עמוד האש' ואוגדת איו"ש. אפשר להגיד עליו שמעטים הם האנשים המכירים את כוחות היבשה של צה"ל באופן כה יסודי ומעמיק כגדי איזנקוט." ~ מתוך הספר "בגובה העיניים", מאת דני חלוץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 2010, עמוד 320.
"גדי נתפס בעיני כאדם בעל קו מחשבה מקורי שאומר את אשר הוא חושב ואינו נרתע מלהיות בודד בעמדתו." ~ מתוך הספר "בגובה העיניים", מאת דני חלוץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 2010, עמוד 405.
"מתחילת שירותו בצה"ל הסתמן איזנקוט כחייל שנאבק על עקרונות וסולד מגינונים. לאורך כל דרכו בחטיבת גולני מעולם לא חשב שצריך לגלח את הראש או להתקין את הכוונת הכי משוכללת על הנשק כדי להיראות יותר מורעל. הנער שאהב להשיט מפרשיות במפרץ אילת התגייס לחטיבה ב-1978, וכבר בטירונות סיים כמצטיין פלוגתי אף שלא נחשב לרובאי הטוב בפלוגה. אחרי קורס קצינים חזר לגדוד 51 ולחם כמ"פ במלחמת לבנון בעין א-תינה, בנבטייה, בג'זין ובשדה התעופה בביירות. בתום המלחמה יצא לאזרחות, אבל אחרי שלושה חודשים שיכנע אותו אילן בירן לחזור כמ"פ לבית הספר לקצינים, תפקיד שאחריו מונה למפקד פלוגת הנ"ט של החטיבה." ~ מתוך הכתבה "דרוך ומוכן" מאת אלון בן דוד, מגזין "בלייזר" ינואר 2013, עמוד 49 (מקור).
"כבר אז הוא לא היסס להתעמת עם הממונים עליו. כשהורה לו מח"ט גולני צבי פולג (פרקש) להחזיר את חייליו מרגילה כדי שיעזרו להכין יום ספורט חטיבתי, איזנקוט הודיע שאין לו שום כוונה להחזיר חיילים מהבית למשימה כזאת באמצע חופשה שחיכו לה חודשים ארוכים. פרקש זעם וקיצר את התפקיד של איזנקוט בפלוגה. גם המקרה הזה לא פגע בהמשך הקריירה שלו בצבא." ~ מתוך הכתבה "דרוך ומוכן" מאת אלון בן דוד, מגזין "בלייזר" ינואר 2013, עמוד 49 (מקור).
"כמו רבים מבני דורו בצה"ל גדל איזנקוט בלחימה באזור הביטחון בדרום לבנון. הוא היה מג"ד 13, סמח"ט גולני וקמב"ץ פיקוד צפון, עד שהחליף את חברו ארז גרשטיין ז"ל בפיקוד על החטיבה ב-1997. בקור רוח ובחיוך פיקד על שורה ארוכה של מבצעים של החטיבה בלבנון שבמהלכם חוסלו כ-40 אנשי חיזבאללה. יש לו סבלנות רבה לחיילים ואפס סובלנות למשמעת. כשנאלץ להתמודד עם מרידות בחטיבה פעל לשינוי הנורמות בפלוגות הוותיקות ולצמצום זכויות היתר של חיילים ותיקים מול צעירים. קור הרוח לא עזב אותו גם כשקיבל את הידיעה על נפילתו של חברו לדרך גרשטיין ממטען בלבנון בפברואר 1998. איזנקוט אסף את חמו ואת חמותו של ארז ואיתם נסע להביא את הבשורה הקשה לאלמנה הרטל גרשטיין." ~ מתוך הכתבה "דרוך ומוכן" מאת אלון בן דוד, מגזין "בלייזר" ינואר 2013, עמוד 49 (מקור).
"בישיבת המטכ"ל שלאחר התפטרותו של חלוץ בינואר 2007, נפרד שר הביטחון פרץ מהרמטכ"ל במילים 'אני מעריך אותך על שנתת לקצינים שדעתם לא היתה כדעתך לדבר'. 'איזה קצינים,' אמר חלוץ, 'קצין אחד בדיוק.' הקצין הזה היה איזנקוט." ~ מתוך הספר "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה" מאת עפר שלח ויואב לימור, הוצאת "ידיעות ספרים", 2007, עמוד 400.
"לגבי יש הרבה חולשות אחרות, אני לא חוזר בי משום דבר שאמרתי, אני עוד אדבר איתך על זה, אבל הוא איש מקצוע. זאת אומרת, אתה מדבר עם גבי אשכנזי, או איתך, אתה יודע מראש שכל מה שאתה חשבת עליו, כל מה שאתה תחשוב עליו, באופן אוטומטי הראש של אנשים שהם מחוברים מבצעית לאדמה הוא שם." ~ אהוד ברק על גדי איזנקוט. מתוך הכתבה "התמלילים הסודיים מלשכת שר הביטחון" מאת אמיר אורן, "הארץ", 18 בינואר 2013‬ (מקור).
"הרמטכ"ל היה גיבור בקרב - אבל נפל מול מצלמות בצלם." ~ יורם שפטל על יחסו של אייזנקוט למשפט אלאור אזריה
"ראש אגף המבצעים גדי אייזנקוט, הקצין בהיר המחשבה ביותר במטכ"ל 2006." ~ מתוך המאמר "ספרו החדש של דן חלוץ - מפגן של חולשה" מאת עפר שלח, "מעריב", 09.02.2010 (מקור).
"לאחר שבתרגיל 'שילוב זרועות' התברר כי יכולת הפגיעה בקטיושות קצרות הטווח מוגבלת, קיבל חלוץ את הצעת אייזנקוט להכין תוכנית לפגיעה במפקדות החיזבאללה בדאחיה, הרובע השיעי בדרום ביירות. 'אין לנו תשובה אמיתית לקטיושות', טען אייזנקוט. 'צריך לחפש פגיעה במרכז כובד אחר. הדאחיה יכולה להיות הפתרון'. חלוץ אישר – וב-21 ביוני הורה איזנקוט לאמ"ן ולחיל האוויר לתכנן את התקיפה. אל"מ נ', ראש מחלקת מבצעים במטה חיל האוויר, הצביע על בית אירופה, בניין משרדים הנשקף מבניין המטכ"ל בתל-אביב. 'אלה בניינים מהסוג הזה. אתה באמת רואה בהם יעד?' אייזנקוט השיב בחיוב. פחות מחודש לאחר מכן הפציץ חיל האוויר את הדאחיה, כשהוא מסתמך על אותן תוכניות." ~ מתוך הספר "קורי עכביש" מאת עמוס הראל ואבי יששכרוף, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמוד 137.
"איזנקוט, 48, יליד טבריה שגדל באילת, התגייס לגולני ב־1978, עבר את כל מסלול הפיקוד בחטיבה, ו־20 שנה אחרי כן הפך למפקדה. 30 שנה הוא בצבא, מתוכן כמעט 20 בצפון, ולמרות כל אלה הוא לא יודע להמליץ אפילו על מסעדה טובה באזור. חזותו החיצונית מטעה. חייכני, חביב, מדבר בשקט, אבל בה בעת אתה מרגיש את הריחוק, את הדיסטאנס. הוא לא מסתחבק. אין אצלו צ'פחות. אפילו הלשכה המשודרגת שהותיר לו קודמו מביכה אותו, הוא מרגיש צורך להתנצל על 'הפאר הצבאי' הזה. חלקו במלחמת לבנון לא פגע במעמדו בהיררכיה הצבאית. גם היום הוא נתפס כמועמד לרמטכ"לות, אם לא בסיבוב הקרוב – בזה שיבוא אחריו." ~ מתוך הכתבה "יש לי כוח אדיר, לא יהיו לי תירוצים" מאת אלכס פישמן ואריאלה רינגל-הופמן, "ידיעות אחרונות", "המוסף לשבת", 3 באוקטובר 2008 (מקור)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: גדי איזנקוט

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גדי איזנקוט

ראשי המטה הכללי של צה"ל

יעקב דורי · יגאל ידין · מרדכי מקלף · משה דיין · חיים לסקוב · צבי צור · יצחק רבין · חיים בר-לב · דוד אלעזר · מרדכי גור · רפאל איתן · משה לוי · דן שומרון · אהוד ברק · אמנון ליפקין-שחק · שאול מופז · משה יעלון · דני חלוץ · גבי אשכנזי · בני גנץ · גדי איזנקוט · אביב כוכבי · הרצי הלוי