פתיחת התפריט הראשי

אביב כוכבי

הרמטכ"ל הנוכחי של צה"ל
אביב כוכבי

אביב כוכבי (נולד ב־1964), הרמטכ"ל ה־22 של צבא הגנה לישראל. בעבר היה סגן הרמטכ"ל, מפקד פיקוד הצפון וראש אמ"ן. צמח בחטיבת הצנחנים ופיקד עליה.

תוכן עניינים

אמרותיועריכה

  • "מבחן העמידה במשימה הוא הקובע." ~ בתשובה לשאלה מהו מבחנו האמיתי של המפקד[1]
  • "נעשה הכול על מנת לספק ליחידות את המודיעין הדרוש כדי לפעול ולשרטט בבהירות את המציאות ולאפשר למקבלי ההחלטות יכולת לקבל את ההחלטות הנכונות. נזכיר שהמבחן העליון הוא מבחן התוצאה בקרב וההכרעה בו." ~ דברים שאמר עם כניסתו לתפקיד ראש אמ"ן והעלתו לדרגת אלוף ([1]).
  • "צבא מוסרי, כמו אדם, זה ארגון שמתאמץ כל הזמן להיות מוסרי. אבל גם אנשים מוסריים יכולים לחטוא. השאלה היא מה הרוח הכללית. מהניסיון שלי מדובר בצבא שהסוגיה הזו כל הזמן על סדר יומו. האם לאורך כל חמש השנים האחרונות שאלות המוסר היו כל הזמן באותה עוצמה? לא בטוח." ~ על מוסר בלחימה[2]
  • "אתה ניב, וכך נכון במדינה מתוקנת, תמשיך לדון עם תלמידיך בענייני מוסר, בעוד שעליי ועל חיילי נגזר להכריע בסוגיות אלה מדי יום ולהוציא את הדיון התאורטי מן הכוח אל הפועל, תוך כדי השלמת משימות אליהן נשלחנו מטעמה של מדינה דמוקרטית. מתוקף תפקידי הצבתי עצמי במשולש הכרעה מורכב הבנוי משלוש צלעות מנוגדות לכאורה: הצורך לבצע את המשימה, הצורך להגן על חיי חיילי והצורך שלא לפגוע בחפים מפשע. הצד האחר של המטבע לא פחות מורכב. בצד זה עליי לממש את חובתי כלפי שלושה ציוויי מוסר: חובתי המוסרית כלפי חיילי, חובתי המוסרית כבן אנוש וחובתי המוסרית כלפי אזרחי מדינת ישראל! אתה ניב, פטור מכך. בעולמך יש צלע אחת ורק חובה אחת! כל עוד אני אדם ומונחות על כתפי דרגות קצין בצה"ל, אמשיך לעמוד במרכז המשולש, לא אוותר על אף צלע, ואפעל ללא לאות לחיבור שלוש הצלעות. ובסופו של יום נישאר לבד, אני, חובותי ומצפוני." ~ מתוך מכתב תשובה לד"ר ניב גורדון שהאשים את כוכבי וחייליו בפשעי מלחמה[2]
  • "אם חשבתם שהולכים בשבילים ובמדרכות, אז תשכחו מזה, עכשיו הולכים דרך קירות." ~ על המעבר דרך קירות מבית לבית שביצעו חייליו בצנחנים במבצעים בשטחים ובמבצע "חומת מגן"[3]
  • "בסביבות השעה 7 בבוקר, ביום חמישי, המקום שנקרא בלאטה, שנראה בלתי חדיר, שהתנגד באופן תוקפני ואגרסיבי, נכנע. הנמר, הידוע בכינוי בלאטה, התגלה כחתול שבחר לעזוב את המקום בו הוא חי. כמעט אין מקום במחנה שבו לא דרכה רגלינו. המסר שלנו מאוד ברור: הטרור יימצא על ידי כוחות צה"ל, בכל מקום, גם אם נצטרך לעבור דרך קירות." ~ על תוצאות מבצע "מסע בצבעים" בו פשטו הצנחנים על באלאטה[4]
  • "עצם העובדה שצה"ל והכוחות שלנו נמצאים בבלאטה, יש בה מסר חשוב מאוד: אין מקום סגור בפנינו, וצה"ל יפעל בכל מקום שיש בו פעילות חבלנית ושמוציא פעילות המסכנת את אזרחי ישראל." ~ על מבצע "מסע בצבעים" בו פשטו הצנחנים על באלטה[5]
  • "אנחנו, במבט הכללי על אירוע ההתנתקות, שוכחים שהוא מורכב ממאות אירועים אנושיים. אלה סיפורים קורעי לב. זה קשר אישי של האנשים האלה לבתים שלהם, לחממות, לפני האידיאולוגיה, לפני הקשר הלאומי. פשוט קשר אישי. וזה לא קל. רק השבוע דיברנו באחת הפלוגות ואחד החיילים שאל אותי משהו בהקשר של ההתנתקות. אמרתי לו: 'תשמע, הייתי סטודנט בירושלים שלוש שנים. כשהייתי צריך לעזוב את הדירה השכורה שלי היה לי קשה. אם ככה, מה תאמר על מישהו שלא שלוש שנים אלא שלושה דורות חיפה, ובאמת הקים כאן בית ומשק לתפארת ונקשר למקום? והוא נשלח לפה מטעם מדינת ישראל. אנחנו שלחנו אותם לגור כאן. אלה לא אנשים שעשו דין לעצמם, תקעו דגל'." ~ על תוכנית ההתנתקות[2]
  • "ארז ואני נשארנו שבת יחד. היינו צריכים להיכנס ללבנון בבוקר יום ראשון. אני כבר הייתי לבוש עם הווסט, בדרך לצאת עם הנשק, כשהטלפון צלצל. ארז היה על הקו. הוא אמר: 'אביב, שמע, יש התרעה באזור ריחן. החושים שלי אומרים שזה לא טוב. עזוב. אני אסע לבד'. אני מספר את זה כי מי שהיה מוביל את כל השיירות של ארז הייתי אני. וזהו. לא נסעתי, ובאותו יום הוא נהרג. בכלל, כל תקופת השהייה בלבנון הייתה מעצבת מאוד. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה פיקדתי באופן רציף על פני כמעט שנתיים במרחב לחימה מאוד אינטנסיבי והתמודדתי עם כל הדילמות שיש במצבי לחימה בכלל, ובלחימה בטרור וגרילה במרחבים אורבניים בפרט." ~ על תא"ל ארז גרשטיין והשירות בלבנון כחוויה מעצבת[2]
  • "השעה הייתה שעת לילה מאוחרת. הכוחות היו ערוכים בפאתי מחנה הפליטים בלטה. עוד רגע והיה עליי לתת ליחידות את הפקודה לפרוץ אל תוך מחנה הפליטים. המתח היה עצום. לראשונה מזה עשרות שנים עומדת יחידה צבאית להילחם במחנה פליטים. כשעה לפני ה'ש' התקשר אליי מפקד איו"ש, דיברנו והוא סיים את דבריו בהערה... כעבור מספר שעות לחימה הוכרע המחנה. מכאן ואילך היה ברור שאין מקום שלא נוכל לטפל בו... 'אתה לא נשמע לחוץ,' אמר לי מפקד אוגדת איו"ש באותה שיחת טלפון שלפני הכניסה לבלטה. 'אני סומך עליהם,' עניתי לו." ~ מתוך נאום הפרידה מחטיבת הצנחנים
  • "לימודי הפילוסופיה מספקים תשתית וכלים לניתוח של כל מציאות, באשר היא. הם נתנו לי את הפיגומים, שבעזרתם אני חושב. את הבית אנחנו צריכים לבנות. לכן גם בחרתי ללמוד את זה, לא רק מתוך סקרנות. הפיגומים עוזרים לי להגיע להכרעות מדי יום. אני נעזר בדיסציפלינה של הפילוסופיה כדי לעשות את זה יותר טוב." ~ על פילוסופיה[2]
  • "זה נשמע אולי פלצני, אבל אנחנו כאן עוסקים כמעט, הייתי אומר, ב'פילוסופיה שימושית'. אצלנו הפילוסופיה נמצאת במקום הכי מעשי שלה. סוגיות של פילוסופיה של המוסר, למשל. ישבתי ולמדתי את זה, אבל כבר כמפקד החטיבה המזרחית בלבנון, ובטח פה, יום־יום, אני צריך לעסוק בפילוסופיה המעשית. בזמן מבצע אתה צריך לדחוס 12 עבודות סמינריוניות." ~ על העיסוק הצבאי[2]
  • "ביום חמישי נודע שזכאי התפטר, אמרו לי שאני באשכול המתמודדים. סיימתי בדיוק תרגיל אוגדה ונסעתי לשלושה ימי טיול בפראג. עמדתי שם בכיכר המרכזית וצלצל אליי קפלן (האלוף משה קפלינסקי). אמרתי לו: 'המרחב האורבני שסביבי הרבה יותר מעודן מהסביבה העזתית, אבל אני אדע להסתדר גם שם'." ~ על המינוי למפקד אוגדת עזה[2]
  • "יש לך כאן הרף שנייה, שלתוכה אתה דוחס את כל העולם המקצועי והנורמטיבי שלך. אין לך זמן לעשות דיון פילוסופי, להגיד 'בוא נשקול שיקולים'. זה הרף עין." ~ על השירות בשטחים[2]
  • "לא ניתן לגלגל את האחריות כלפי הדרג המדיני. כצבא הצגנו יכולת ואמרנו שהיא תעבוד. בפועל זה לא עבד." ~ על האחריות של הצבא לאירוע עצירת המשט לעזה בכלל והאונייה "מרמרה" בפרט[6]
  • "כמובן שאינני שוכח את גלעד. במשך כל השבועות האחרונים נאלצנו לסכן את חיילינו בפעילות התקפית שתקדם את החזרתו. כך למדנו וכך ראוי. המשיכו במאמץ ועשו ככל שניתן להחזירו, כיאה לקוד הרעות והערכים של צה"ל." ~ (מקור).

ראש המטה הכלליעריכה

  • "כל חייל וחיילת הם נכס יקר שקיבלנו למשמרת, וְהדאגה למשרתים היא צו. כמוה, זיכרון הנופלים, חיזוק המשפחות השכולות – והפצועים, והמחויבות להשבת הנעדרים. עכשיו, בתורי, משקבלתי עלי את האחריות להובלת הצבא, אני מתחייב להקדיש את כל מרצי, בגישה ביקורתית ותוׂבענית, לחיזוק קיר המגן, וְלהתאמתו לאתגרי ההווה והעתיד, כשבמוקד: הגדלת כושר הפגיעה באויב, והעמדת צבא קטלני, יעיל וחדשני, השומר על ייעודו וייחודו." ~ מתוך נאומו, בטקס קבלת דרגת הרב-אלוף, ב- 15/01/19. (מקור).

נאמר עליועריכה

  • "יתרונו הגדול: היכולת לתווך תוכניות מורכבות לכותרות פשוטות, ולהעביר את המסר בצורה קלילה וברורה. זהו כלי שכנוע אדיר. גוון הקול שלו, בחירת המילים הקפדנית והאינטליגנציה הגבוהה יוצרים מעטה של ריחוק ויהירות, אך כוכבי הוא איש של אנשים." ~ אמיר בוחבוט, אוקטובר 2018
  • "אתה צריך לקחת סיכון אם צריך, ולא להיות קונפורמיסט, והתוצאה תלויה מאוד במפקדים שמעליך. אנשים כמו אביב כוכבי וגדי אייזנקוט יחפשו לשמוע כיוון אחר, וישמחו אם תאתגר אותם." ~ אמיר ברעם על מפקדיו. מתוך הכתבה "מח"ט הצנחנים נערך למלחמה הבאה" מאת עפר שלח, מעריב, 16 בספטמבר 2012 (מקור).
  • "בתום המבצע זכה כוכבי לשבחים רבים על תפקודו, והחוברת שבה סיכם את פעולות המבצע הפכה ללהיט בקורסי פיקוד ומטה. בין השורות על שבירת הקירות עם פטיש חמישה ק"ג במטרה לעבור מבית לבית בלי להיחשף לאש המחבלים, ידע כוכבי לציין גם רגע נוסף: הרגע שבו עמד, בלהט הקרבות ולאחר שלא ראה את הבית שבועות, על גבעה מעל שכם, כשהרדיו בג'יפ המפויח פתוח ומתוכו בוקעים צלילים מוכרים. בתו, נועם, בחרה להקדיש לו שיר בתחנת גלי צה"ל, ולרגע אחד הוא עמד והקשיב. 'זה אביב כוכבי', מספר חבר קרוב יוצא חטיבת הצנחנים, 'הוא יודע לשלב את כל העולמות. איש בעל עוצמות, קור רוח ועומק מחשבה, אבל מצד שני מאוד חם ולבבי'." ~ מתוך כתבה ב"מעריב", 24 בספטמבר 2010
  • "המפקדים בצבא בכלל נחלקים לשני סוגים. בירוקרטים וגנרלים. בדרך כללל יש עירוב, אבל אביב כוכבי הוא גנרל. העובדה שהוא בעל הבנה פילוסופית תסייע לו מאוד להתחבר אל העבר הרחוק ולעומק שכל כך נדרש לתפקיד ראש אמ"ן. הוא לא הראשון שמגיע לתפקיד בלי שהיה אלוף קודם, וכנראה לא אחרון. אני חששן גדול מאוד מטבעי, אך מלא הערכה וביטחון בכוכבי. הוא מייצג דור חדש של מפקדים." ~ דוקטור חנן שוורץ, מתוך כתבה ב"מעריב", 24 בספטמבר 2010
  • "מדובר בקצין שקול מאוד ואחראי, שמגיע עם גישה קרה ומקצועית לניתוח בעיות. הוא קצין משכמו ומעלה שמנהיגותו יוצרת מהר מאוד אמפתיה. הוא איש עם המון היגיון וסדר. בקרב קציני המטכ"ל כיום הוא בין הבולטים ביותר. הוא תמיד ידע להסתכל על הדברים בצורה רחבה, וזה יסייע לו." ~ האלוף במילואים ישראל זיו, מתוך כתבה ב"מעריב", 24 בספטמבר 2010
  • "פריק." ~ האלוף טל רוסו על כוכבי כנער בתנועת המחנות העולים[7]

קישורים חיצונייםעריכה

מקורותעריכה