הר הבית

המקום בו שכן בית המקדש שהוא המבנה הקדוש ביותר ליהודים

הר הבית הוא מתחם בעיר העתיקה בירושלים המקודש ביותר ליהדות. במתחם זה עמדו שני בתי המקדש. כיום מצויים בו כיפת הסלע ומסגד אל אקצה המקודשים באסלאם.

הר הבית בצילום אוויר מכיוון דרום

  • "צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּית לְבָמוֹת יָעַר." ~ נבואת חורבן בספר ירמיהו, כ"ו, י"ח
  • "הר הבית מעולם לא היה מקום תפילה או מקום טקסים דתיים שונים ואסור היה להיכנס בו למטרה אחרת מאשר עבודת המקדש." ~ הרב שלמה אבינר
  • "סיבוב החומה וביקור הכותל, הר הבית הוא הוא המפעים את הלב ומעביר על גדותיו." ~ ברל כצנלסון על סיורו בעיר העתיקה בירושלים בראשון של פסח (מרץ 1918) ובשביעי של פסח (אפריל 1918).[1]
  • "הר הבית הפך מוקדו של אחד הסיפורים המקובלים באמונה האסלאמית - סיפור עליית מוחמד נביאם לשמיים." ~ מאיר בן דב
  • "הר הבית בידינו!" ~ מפקד חטיבת הצנחנים מרדכי גור במהלך מלחמת ששת הימים
  • "שופר קורא בהר הבית בעיר העתיקה." ~ מתוך "ירושלים של זהב", שירה של נעמי שמר
  • "מי ששולט בהר הבית, שולט בירושלים. מי ששולט בירושלים שולט בארץ־ישראל." ~ אורי צבי גרינברג
  • "ניסיתי למצוא פתרון לבעיה של מה שאני קורא 'הר הגעש של העולם'. גם בשנים קודמות, המשטרה פרצה להר הבית כמה פעמים, ותמיד היו שם הרוגים. דם על הר הבית זה רע מאוד לשני הצדדים, אבל במיוחד למדינת ישראל ולאינטרסים שלה. זה גורר אותנו למלחמה דתית, ואסור שנהיה שם." ~ מיקי לוי, לשעבר מפקד מחוז ירושלים במשטרה
  • "לא ניתן לאסור על אדם לשוח עם בוראו, אולם ניתן לאסור על ביטויים של סממנים חיצוניים והפגנתיים. [פרשנות זו] מתיישבת עם הרציונל שאסר על תפילת יהודים במקום, לנוכח החשש החמור כי הדבר ישמש פרובוקציה ויגרום להפרת הסדר, שבעקבותיה קיימת ודאות קרובה לסכנה של שפיכות דמים." ~ אבי דיכטר, השר לבטחון פנים (2008) בנוגע לשאלת עליית יהודים להר הבית
  • "חוסנם של כותלי הר הבית הושג גם בגלל משקלן הרב של אבני הבנייה... הבנייה באבני ענק פתרה את יציבותם של הכתלים והבטיחה את עמידתם האיתנה עד ימינו." ~ מאיר בן דב, ארכיאולוג
  • "הנושא של הר הבית לא לנו. הערבים הם השולטים שם." ~ הרב שלום כהן, מאי 2021 (מקור)

קישורים חיצונייםעריכה

  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הר הבית

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אניטה שפירא, ברל, חלק א, עמ' 115; עמ' 347, הערה 56.