פסח
חג יהודי הנחגג לזכר יציאת מצרים
פסח הוא חג הנחוג באביב לציון יציאת בני ישראל ממצרים מעבדות לחירות. חג זה נמנה על שלוש הרגלים המופיעים בתורה והראשון שבהם. החג נחוג במשך שבעה ימים (בחו"ל: שמונה ימים), החל ביום ט"ו בניסן.
כללי
עריכה- "פסח שוב הגיע, שמחה רבה היום." ~ לוין קיפניס
- "שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע, פסח בא!" ~ יפה בלהה
- "אפיקומן, אפיקומן, היכן אתה היכן, איש אינו יודע סוד הוא כמובן." ~ אורלי בינדר
- "השמיים כבר אחרים, זמן לקרוא בשיר השירים, בגד חג חדש ומצה בדבש, זה סימן שפסח כאן." ~ נעמי שמר
- "הבית מתחיל לקבל מראה של פסח... בכל פינותיו שורר ניקיון." ~ שלום עליכם, 'פסח שנשבת'
- "בכל מקום שבני אדם יודעים את התנ“ך ומתנסים בדיכוי, מחזקת יציאת מצרים את רוחם, ולעתים, מהווה השראה להתקוממותם.“ ~ מייקל וולצר
- "איזה יצר חירות עמוק טבוע בלב עם שיכול היה באביב ימיו ליצור יצירה גאונית כזאת ולמסור אותה מדור לדור." ~ ברל כצנלסון
- "היציאה מעבדות לחירות, ביחד עם ערכים כמו שוויון וחירות שנכללים בו, וכמובן הטבע הפורח, עושים אותו החג היהודי הכי יפה ומגוון." ~ מאיר שלו
- "החכמים שלנו אימצו דגם יווני־רומי בבואם לעצב את סדר הפסח. כולם ידעו שהמעמדות ההלניסטיים המבוססים היו נוהגים לקיים ערבי מסיבה משתה – של יין." ~ ד"ר יונתן ד' ספרן, מתוך: 'סדר פסח כמשתה יווני־רומי', כתב העת 'עלי מועד'
- "למצוא בעצמו את המענה לשאלות שקושרות את סיפורו של העם אל חוויותיו האישיות: היכן עדיין לא נגאלתי (שיעבוד לזמן, לתכתיבים חברתיים וכו'), היכן אני משעבד, ואת מי. את התשובות הוא יכול להשאיר בינו לבין עצמו, או לחלוק עם המסבים עימו אל שולחן הסדר." ~ שגית מור
- "פסח הוא החג האופייני לחגי העידן התעשייתי בעולם כולו — בהדגישו את המשפחה, את הילדים, את תרבות הצריכה ואת האוריינטציה האתנית. בדומה לחגים אחרים בעולם גם פסח הוא הזדמנות להתכנסות שנתית של המשפחה המורחבת." ~ חזקי שוהם
- "יציאת מצרים, המסמלת את היציאה מעבדות לחירות... החופש נעשה ערך עליון, מכונן, לעומת העבדות שנתפשה כתחתית שאליה מידרדר האדם שוויתר על החופש." ~ דניאל דורון
- "אם נתנתק מההגדרה מסורתית של 'חמץ' ונתייחס אליו במשמעותו הישראלית היומיומית כחטא, עוול, עוון, הרגל פסול, משגה החוזר ונשנה. ביטולו וביעורו ולו ל-170 שעות עשוי להיות נקודת מפנה התנהגותית, זרע ראשון להתנתקות מהעבר." ~ סבר פלוצקר
- "חן ערב הפסח שכן על כל העולם, בין העבים הקטנים ברקיע נתפנו רוָחים גדולים, שבילי תכלת חדשה, תכלת של פסח. באויר הזך התנצחו זה עם זה גלים קטנים של חמימות מתוקה וצנה משיבת נפש." ~ חיים נחמן ביאליק,'החצוצרה נתביישה'
מתוך הגדת הפסח
עריכה- "מַה נִּשְׁתַּנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת? שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה - כֻּלּוֹ מַצָּה!"
- "כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה. אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל."
- "אֶחָד מִי יוֹדֵעַ, אֶחָד אֲנִי יוֹדֵעַ. אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ."
יציאת מצרים
עריכה- "שלח את עמי!" ~ ספר שמות, פרק ה, פסוק א
- "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת, כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם... וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל, וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ" - ספר שמות פרק יב
- "אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי." ~ תהלים צה י
- "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים." ~ משנה פסחים י' ה'
- "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה." ~ ספר ירמיהו, פרק ב, פסוק ב
- "יציאת ישראל ממצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו." ~ הרב קוק
- "כָּל אָּדָּם צָּרִיך שֶׁתִהְיֶׁה לֹו אֵיזֹו מִצְרַיִם, לִגְאֹל עַצְמֹו מִמֶׁנָּה מִבֵית עֲבָּדִים, לָּצֵאת בַחֲצִי הַלַיִל אֶׁל מִדְבַר הַפְחָּדִים, לִצְעֹד הַיְשֵר אֶׁל תֹוך הַמַיִם, לִרְאֹותָּם נִפְתָּחִים מִפָּנָּיו לַצְדָּדִים." ~ אמנון ריבק
- "המיתוס מבקש בעיקר לביים ולהדגיש את דחיית האב הארכאי, משה, הנתפס כאחראי לוויתור ולאובדן האם הארכאית, מצרים. הכמיהה הבלתי נדלית כלפי האם הארכאית (מצרים) ורצח האב הארכאי (משה) מופיעים במיתוס בצורה מטפורית סביב חגיגות פולחן עגל הזהב." ~ מקסים בן אמו, פסיכולוג
- "חברות ברית מבוססות על התחלה חדשה, מודעת, המיוצגת בדמותה של קבוצת אנשים מסורים לאידיאל. סיפורם של המייסדים, המסע שעשו, המכשולים שעמדו בפניהם והחזון שבכוחו גברו על מכשולים אלה — כל אלה הם רכיבים מהותיים בתרבות של ברית. החזרה על סיפור זה, הנחלתו מדור לדור, וההתמסרות להמשך המלאכה שהדורות הקודמים החלו בה — הם עמודי תווך באתוס של חברה כזו. אומת ברית קיימת לא רק מפני שהיא קיימת. היא קיימת כדי להגשים חזון מוסרי... בני ישראל עוד לא יצאו אל אורו המסחרר של החופש. הם עדיין עבדים. אך משה כבר מרים את עיניהם אל האופק הרחוק של העתיד, ומטיל עליהם את האחריות להעביר את הסיפור לדורות הבאים. כאילו אמר להם: אם תשכחו מאין באתם ולמה, סופכם שתאבדו את זהותכם, את ההמשכיות שלכם ואת טעם קיומכם. סופכם שתחשבו על עצמכם כעוד אומה בין האומות, עוד מוצא אתני אחד מרבים. אם תשכחו את סיפור החופש, סופכם שתאבדו את החופש עצמו". - הרב יונתן זקס
- "לפני כשלוש מאות שנה הפליגה לעולם החדש אונייה ושמה 'מייפלאואר'. היה זה מאורע גדול בתולדות אנגליה ואמריקה. אבל תאב אני לדעת, אם יש אנגלי אחד היודע בדיוק אימתי הפליגה אונייה זאת; וכמה אמריקאים יודעים זאת; היודעים הם כמה אנשים היו באותה אונייה; ומה היה טיבו של הלחם שאכלו בצאתם? והנה לפני יותר משלושת אלפים ושלוש מאות שנה לפני הפלגת 'מייפלאואר', יצאו היהודים ממצרים, וכל יהודי בעולם, ואף באמריקה וברוסיה הסובייטית, יודע בדיוק באיזה יום יצאו: בחמישה-עשר בניסן; וכולם יודעים בדיוק, איזה לחם אכלו היהודים: מַצות. ועד היום אוכלים היהודים בכל העולם כולו מצה זו בחמישה-עשר בניסן, באמריקה, ברוסיה ובארצות אחרות, ומספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו על היהודים מיום שיצאו לגולה. והם מסיימים בשני מאמרים: השתה עבדי, לשנה הבאה בני-חורין. השתה הכא, לשנה הבאה בירושלים, בציון, בארץ ישראל. כך טיבם של יהודים. ~ דוד בן גוריון
ליל הסדר
עריכהדף ציטוטים מורחב – ליל הסדר |
- "המנהג היפה שמצא שם, שהדוקטורים עורכים סדר יחד עם החולים, המנהג הזה מצא חן בעיניו מאד, ועוד יותר בעיניה." ~ יהודה שטיינברג, 'נוח להקפיד'
- "סדר ראשון – בבית ההורים, ושני – בבית המחותנים." ~ חיים נחמן ביאליק, 'החצוצרה נתביישה'
- בבוקר יום ה'סדר' נותן ריחו הצלי הנפלא שהכינה הרבנית רחל לוין, צלי בשר־כבש בתפוחי־אדמה, אשר יאכלוהו מוקדם לפני הצהריים, כי מכאן ועד ל'סדר' אין אוכלים." ~ אהוד בן עזר, 'אפרת'
- "בדורנו נוסף גם 'בן חמישי', שאינו יודע כלל מהו ליל הסדר." ~ על פי הרבי מלובביץ'
- "אני לא שמרתי אז על פסח, בעיקר כיוון שלא ידעתי על קיומו." ~ ישראל מאיר לאו, על הפסח במחנה הריכוז
- "בליל הסדר הראשון התאספנו בסדנה כבימי האנוסים בספרד, וביראת־כבוד פתחנו באמירה: 'עבדים היינו...' לכל אחד ניתנו שלוש מצות, ובמקום יין השתמשנו במים ממותקים בסוכר. כן היו לנו תפוחי אדמה לכרפס וסלק לבן למרור. במים ובמלח לא היה מחסור." ~ משה פרל, זיכרונות ממחנה הריכוז פייהינגן שבגרמניה
חגי ישראל ומועדיו | |||
---|---|---|---|
|