חול המועד

כינוי ביהדות לימי חג מהתורה שבהם אין איסור גמור על עשיית מלאכה

דף זה מכיל ציטוטים כלליים בנושא חֹול הַמּוֹעֵד.


  • "בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, קוֹרִין אַרְבָּעָה." ~ מסכת מגילה, פרק ד', משנה ב'
  • "חולו של מועד אף על פי שלא נאמר בו שבתון הואיל ונקרא מקרא קדש והרי הוא זמן חגיגה במקדש אסור בעשיית מלאכה כדי שלא יהיה כשאר ימי החול שאין בהן קדושה כלל." ~ רמב"ם, משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב, פרק ז, א
  • "בחול המועד הותרה כל מלאכה שהיא צורך המועד. כמו כן, הותרה מלאכה המונעת מן העושה אותה הפסד מרובה – 'דבר האבד', וכן הותרה מלאכה למי שאין לו מה יאכל במועד (וכן הותר להעסיקו לצורך זה). הותרו בו גם צורכי רבים ודברים שאין בהם טרחה רבה."[1] ~ הרב יעקב מדן
  • "אנוכי מרגיש בעצמי נחת־רוח יתירה בחול־המועד. יום־טוב גופו הרי הוא כחתונה עם כל שאונה והמונה, עם כל טרדותיה ובלבוליה: הרבה רעש ומעט נחת. מה שאין כן חול־המועד: הוא – כעין שבעת ימי המשתה, אחרי החתונה, הימים הראשונים של חודש־הזהב. השאון, המהומה כבר עברו, החיים המסודרים התחילו, אפס כי החולין שבחיים אינם נראים עדיין, אינם נרגשים עוד, והכול עדיין חדש ומבהיק ומבריק וטוב ונעים, וממשיך את הלב." ~ אלחנן ליב לוינסקי
  • "אך פתאום מתרחש מעשׁה כזה... חול־המועד פסח היה הדבר. כן, חול־המועד. ואפשר חול־המועד־סוכות; אך בוודאי חול־המועד. הולכים כמה אנשים ממקום שהולכים." ~ י"ל פרץ, 'אמת המים'

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הרב יעקב מדן, 'גדרי חול המועד', כתב העת עלון שבות 180