יצחק איתן

יצחק איתן (אייזנמן) (נולד ב־1952), אלוף בצה"ל ואיש ציבור ישראלי. בשירותו הצבאי היה לוחם ומפקד בצנחנים.

"אני מביא הביתה 3,500 שקל נטו, ויתרתי גם על נהג." ~ על שכרו כמנכ"ל האגודה למען החייל (מקור)
"לחזור ולהיות רלבנטי." ~ המסר ששינן לעובדיו כמנכ"ל האגודה למען החייל (מקור)
"בתפקידים ציבוריים, עקרון הרוטציה והרענון הוא חיוני. קודמי היה פה 13 שנים. אני חושב כי 6 שנים הן זמן נכון וסביר להחליף יו"ר, לרענן ולחדש. תחלופה יוצרת הזדמנות לביצוע ביקורת ובדק־בית, ולכן פעלתי להגבלת הקדנציות, אף שהאינטרס האישי שלי יכול אולי להיות שונה." ~ (מקור)
"זו בהחלט מלחמה. אמנם מוגבלת אבל מלחמה של ממש." ~ על אינתיפאדת אל-אקצה (מקור)
"איני מכיר שום קצין במטכ"ל וכן קצינים זוטרים יותר שאיימו להתפטר מצה"ל בעקבות אירועי קבר יוסף בשכם. בשום פורום בו נכחתי לא שמעתי אף קצין שמתבטא בנושא הזה ומציב תנאים, שאם לא יתקיימו יעזוב את הצבא. זה אולי נשמע יפה ומרשים, אך בכל תקופת פיקודי איני זוכה איום שכזה. אין שום ספקות כי צה"ל לא התכוון לנטוש באותו אירוע חיילים בשטח וכמובן שלא היה כל רצון להפקיר את החייל מדחת יוסף. לצערי, כאשר חילצנו אותו הוא כבר לא היה בין החיים, אולם לכל היה ברור כי על הפרק כלל לא עמדה השאלה האם לחלץ אותו או לא, אלא מתי ואיך לעשות זאת." ~ על האירוע בו נהרג סמל שני מדחת יוסף (מקור)
"לא יכולתי לצפות למפקד טוב יותר. מבחינתי הוא היה המג"ד האולטימטיבי. הוא לא נכנע ללחצים מלמעלה והיה בו רצון עז שהגדוד יבצע את המשימות מהר ובצורה מקצועית ועם מינימום נפגעים. ייה הקרין ביטחון רב וידע להפיח רוח לחימה והתלהבות בקרב הלוחמים." ~ על מפקדו בצנחנים, האלוף יורם יאיר, מתוך הספר "בהם יותר מכול – על סוד ההצלחה של צה"ל" מאת תא"ל אלישיב שמשי, עמוד 105
"במסגרת הנדודים נדדנו שוב, כרגע נמצאים אי שם בסיני. כוננויות חדשות, אני כבר לא יודע איפה היה טוב יותר, על כל פנים יש לנו תפקיד נכבד שתקוותי היחידה שנצא ממנו בשלום. המתח כאן עצום למרות שעל פני השטח ישנה שגרה. מה נשמע בקרייתנו ואצל ידידנו? הגיעה שמועה על תחילת לימודים. מה שמעניין מי בכלל ילמד?" ~ מכתב שכתב בנובמבר 1973 לחבר מקרית ביאליק, בעת שהיה מ"פ בגדוד 50 של הצנחנים לאחר מלחמת יום הכיפורים. מתוך הכתבה "מי זה בכלל יצחק איתן?", מאת אביחי בקר, "הארץ", 17 בנובמבר 2000.

נאמר עליו

"עמדה המתאפיינת בפתיחות הציג גם אלוף פיקוד המרכז, יצחק איתן. הוא סבור אמנם שמכתב הקצינים עשה שימוש בצבא כדי להניע מהלכים זורעי ספק, חוץ־צבאיים, ובמדינה דמוקרטית הדבר בעייתי מאוד. עם זאת, צה"ל אינו יכול שלא להשיב לשאלות עיתונאים או הורים. החיילים היום, הוא אומר, הרבה יותר חכמים. הם שואלים שאלות, וכל ניסיון להתעלם מכך וליצור צבא ספרטני בעל משמעת עיוורת לא יצלח. 'אם הסרבנות לא תיעצר, זה יעמיד אותנו, המפקדים, בפני מציאות בלתי נסבלת'. הדרך להתמודד היא לתת עכשיו, מיד, תשובות נכונות. נוצרה היום מציאות מורכבת, הוא אומר, שבה כדי לשמר את המוטיבציה של החיילים 'נצטרך עוד יותר להיפתח, אחרת ניתפש כמי שרוצה לטייח ולהסתיר'." ~ (מקור)
"מה שמאפיין גנרל זה הדחף האודיסיאני, ללכת למקומות אחרים שלא היית בהם, והיו אנשים שהצליחו בדבר. למשל אביב (כוכבי), גל הירש, למשל איציק איתן (אלוף פיקוד מרכז לשעבר) שנמחק מההיסטוריה כי הוא עילג ואנטי גיבור." ~ תא"ל במיל' ד"ר שמעון נוה (מקור)
"איתן, בן 51, שהה באחרונה בתקופת לימודים בארצות הברית. הוא פיקד על פיקוד המרכז בתקופת העימות הקשה עם הפלשתינאים בשטחים, שהגיעה לשיאה במבצע 'חומת מגן', שבו פעלו תחת פיקודו חמש אוגדות – הכוח הגדול ביותר שהפעיל צה"ל מאז מלחמת לבנון ב־1982. איתן הספיק גם להכין את פיקוד המרכז לעימות, לאחר שהחליף את יעלון כאלוף הפיקוד. איתן שירת בתפקידים בכירים בחטיבת הצנחנים ובסיירת מטכ"ל, והיה מפקד חטיבת הנח"ל. הוא היה מפקד הפלוגה של יעלון בצנחנים, כשיעלון חזר לשירות קבע כמפקד מחלקה, לאחר מלחמת יום הכיפורים. את שבע השנים האחרונות שלו בצה"ל עשה בשטחים: כמפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה, כמפקד הכוחות בגדה המערבית ולאחר מכן כאלוף פיקוד המרכז (שם החליף אותו האלוף משה קפלינסקי)." ~ (מקור)
"הוא מפקד רציני, סולידי, ביקורתי, בעל אומץ לב ואורך רוח, פתוח ללמוד. האופן שבו הוא החליק לתפקיד אלוף הפיקוד אחרי בוגי, משימה שהיא כשלעצמה לא פשוטה, מעורר התפעלות. זה הרי לא מקרי שהצוות המקצועי שהתרכז סביבו רוחש לו המון כבוד. אז נכון שאין לו רטוריקה מי־יודע־מה ולפעמים הוא נשמע אפילו טיפה מגומגם, אבל מה כל אלה לעומת הציון עשר שהוא ראוי לו על היסודיות שבה הוא התכונן לעימות. הוא גם מנהל את המשבר בצורה בהחלט טובה. צר לי שזאת המציאות, אבל התקופה הקשה שהוא עובר היא יותר בגלל היהודים מאשר הערבים. מתפתחת פה תרבות שפוגעת במעמדו." ~ תא"ל במיל' ד"ר שמעון נוה, מתוך הכתבה "מי זה בכלל יצחק איתן?", מאת אביחי בקר, "הארץ", 17 בנובמבר 2000
"איציק הוא לא איש צבא טיפוסי. כשחושבים על סטריאוטיפ, אין קשר בין זה לבינו. איך למרות הכול הוא הלך במסלול הזה? לי נדמה שיש לחפש את התשובה, את ההתחלה שלה לפחות, במלחמת יום כיפור. הוא שייך לחבורה שהבומבה שהיא חטפה דחפה אותם הלאה. ההכרה שהעסק בוער, תמונות החללים והפצועים, כל אלה יצרו אצלו תחושה של מחויבות. היה איתנו מ"מ תל אביבי שנהרג במלחמה, חיים קונדה. איציק אף פעם לא דיבר על זה, אבל נדמה לי שמותו השפיע מאוד על ההחלטה שלו לא להשתחרר. אחר כך כבר משך אותו קדימה יה-יה, שהבחין יפה בסגולות האישיות שלו." ~ מאיר ברוקנטל, מתוך הכתבה "מי זה בכלל יצחק איתן?", מאת אביחי בקר, "הארץ", 17 בנובמבר 2000
"אם תקשיב להרצאה שלו על מבצעים מיוחדים, למשל, הוא ישאיר עליך רושם עצום, זה בפירוש לא אותו אדם המוכר לציבור רק מהתקשורת. כל פעם שרציתי להביא לו ספר בנושא צבאי התברר שכבר מזמן הוא גמר לקרוא אותו." ~ תא"ל (מיל') אודי שלוי, אשר שירת עם איתן בסיירת מטכ"ל. מתוך הכתבה "מי זה בכלל יצחק איתן?", מאת אביחי בקר, "הארץ", 17 בנובמבר 2000.
"'אמנם לא מבחינים בכך, אבל בהחלט קיים באיציק יצר עז של שאפתנות', מספר אבישי בוגלר, גם הוא מהתנועה. יחד הם גם הלכו לגדוד 50. 'הדרך שלו לחתור למטרה היא חרישית. הוא אף פעם לא היה לידר, בגיל ההתבגרות הוא היה הרבה פחות חזק ומפותח מאיתנו, נדמה לי שדווקא זה דחף אותו לרצות להצטיין אפילו במחיר של לחרוק שיניים. היה לו כוח סבל אדיר'. הוא התגייס לנח"ל, גרעין 'צאלים' שאליו השתייך יועד לקיבוץ חורשים. במסגרת ה'אחוזים' הוא נשלח לקורס מ"כים, מה שגרם לו מורת רוח, כיוון שלא רצה להיפרד מהחבר'ה שהלכו לקיבוץ. לאחר שסיים כחניך מצטיין מחלקתי הוא שובץ בגדוד 50 (נח"ל מוצנח). לקורס קצינים הוא סירב לצאת, והתרצה רק אחרי שנשלח כסנקציה להדריך טירונים במחנה 80, השפלה שלא יכול לשאת. איציק כנען מקיבוץ געש היה איתו בקורס קצינים, יחד הם גם חזרו לגדוד בקיץ 1972. 'הומור לא היה הצד החזק שלו, איציק לקח הכול ברצינות תהומית, הוא לא התעסק בשטויות', אומר כנען. 'הוא אמנם מרוחק, אבל הוא אדם של יושר ואמת. הוא הראשון שאפשר היה לסמוך עליו, בכך הוא חיפה על המרובעות שלו'." ~ מתוך הכתבה "מי זה בכלל יצחק איתן?", מאת אביחי בקר, "הארץ", 17 בנובמבר 2000
"באפריל 1973 הגדוד היה בשיא זוהרו, המג"ד אז היה הרמטכ"ל לעתיד, סא"ל אמנון ליפקין (שחק). כוח מהגדוד השתתף יחד עם סיירת מטכ"ל בפשיטה על מפקדות אש"ף בביירות במבצע 'אביב נעורים', גאוות היחידה הייתה בשמים. האווירה הייתה של בלתי מנוצחים, יום כיפור לפיכך היה בשבילם שבר כפול. לאחר המלחמה התמנה אייזמן למפקד פלוגת הרב"טים, בין חייליו היה אברהם בורג, היום יו"ר הכנסת, ואחד המ"מים משה (בוגי) יעלון מגרופית שבערבה, שבגיל 24 חזר לשירות קבע. הוא היה מבוגר בשנתיים מהמ"פ, עובדה ששימשה אז כר נרחב לבדיחות. התחנה הבאה, עדות להצטיינותו, הייתה מפל"ג אימונים בסיירת מטכ"ל ובהמשך גם סגן מפקד היחידה. אחרי שנתיים פשט אייזמן את המדים ונסע עם חבר מהיחידה לדרום אמריקה לשליחות ממושכת. הוא חזר למלחמת לבנון ובביירות קיבל את הפיקוד על גדוד הצנחנים של בית הספר למ"כים שמפקדו, אורי גייגר, נהרג בפאתי צור. בשנת 1984, 14 שנים אחרי שהיה מ"כ בגדוד 50, הוא מונה למפקדו. זאת גם הנקודה שממנה היה לו ברור שהצבא הוא קריירה, ולא אפיזודה. ביום שנכנס לתפקיד, תמונה שחרותה היטב אצל אלה שנכחו במעמד, הוא הופיע בג'בל ברוך ויצא מהג'יפ בגלגול. המטכ"ליסט נחת, נפוצה הידיעה." ~ מתוך הכתבה "מי זה בכלל יצחק איתן?", מאת אביחי בקר, "הארץ", 17 בנובמבר 2000
"עו"ד ליאור אפשטיין היה אז מ"פ א'. 'הוא בא אלינו לג'בל ברוך להחליף את גיורא איילנד, שהיה מג"ד כריזמטי באופן יוצא מן הכלל ושיצק בנו המון ביטחון. זה היה לקראת הנסיגה מהגזרה המזרחית, על איציק ידענו מעט מאוד. היינו חבורה של מ"פים מנוסים, ותיקי קרבות, את המלחמות עד אז עברנו עם מעט מאוד נפגעים, כילדי גיורא היינו די ספקנים לגבי איציק, דווקא בגלל שהוא קיבל לידיים גדוד מעולה לא ממש נתנו לו סיכוי. אלא שהתחזיות שלנו התבדו. בדרכו השלווה המג"ד החדש אילף מהר מאוד אפילו את סוסי הפרא שבינינו. איציק בעיני הוא מפקד בעל איכויות נדירות: דוגמה אישית למופת, שקט נפשי, התנהגות מבצעית ברמה הגבוהה ביותר. הייתה לו מנהיגות שקולה אך חודרת, הוא הקפיד מבלי לנדנד. למרות שאיציק הוא לא דמות של סכין בין השיניים אי אפשר היה שלא לסגת מפני המקצועיות שהוא גילה. עשינו איתו המון מבצעים מוצלחים'. הרבה לביסוס מעמדו כלפי חוץ תרם מארב מוצלח, כבר בשבוע הראשון שלו בגדוד: שישה מחבלים נהרגו, האורבים שבו בלי נפגעים. אחרי לבנון הם ירדו לאימון בתקוע, אם מישהו קיווה להתרופפות כלשהי הוא התבדה. 'איך תצא הביתה לאפטר', מספר אפשטיין על דילמה נצחית, 'כשהמג"ד עצמו מתאמן בשטח עד חצות? כמובן שהוא אף פעם לא אמר "אל תיסע", אנחנו כבר התיישרנו לפיו. כשלמג"ד יש האפוד הכי מסודר, אתה כסרן לא יכול שיהיה לך פחות. ככה הוא כבש את מקומו בתוכנו, מבחינתנו הוא נצרב במבחן האמת'." ~ על איתן כמג"ד גדוד 50 של הצנחנים, מתוך הכתבה "מי זה בכלל יצחק איתן?", מאת אביחי בקר, "הארץ", 17 בנובמבר 2000
"שנים רבות אחרי שהשתחרר מהצבא, שוב נפגש אפשטיין עם איתן. 'יצא לי כאיש מילואים להכין בשבילו עבודה בתחום המחשבים, איציק כבר היה מפקד בה"ד 1. כמו פעם ישבתי אצלו שוב בדיונים והייתי עד לזה שבמקצוענות לפרטי פרטים וביכולת הניתוח הוא נשאר כשהיה. זה בדיוק מזכיר לי, אני חוזר לגדוד 50, את התקופה שיצאנו איתו לפעילות מבצעית בגזרת שכם. השטחים אז היו רגועים מאי פעם, לעומת הכפרים השיעים בלבנון נדמה היה כאילו אנחנו בשוויץ, או לפחות רמת אביב. את איציק זה לא עניין. הוא תידרך אותנו באותה דייקנות וקפדנות כמו לפני חדירה שעשינו איתו לסוריה. העובדה שאין לו יכולת זלזול תמיד הייתה פליאה בעיני. אפילו אם זה טקס החלפת דגלים, הוא מתייחס לנושא במלוא הכובד'." ~ על איתן כמג"ד גדוד 50 של הצנחנים, מתוך הכתבה "מי זה בכלל יצחק איתן?", מאת אביחי בקר, "הארץ", 17 בנובמבר 2000
"מג"ד 50, נדמה שזה התפקיד שבו יצר איתן את הקשר החם ביותר עם הפקודים. אלדד בן משה, שהיה מש"ק וסג"מ תחתיו, לא שוכח. אף שאין ביניהם שום קשר וספק אם איתן בכלל זוכר מיהו, כשהתמנה לאלוף פיקוד מרכז הוא קיבל מבן משה, משנה לנשיא במת"ב־דנקנר ומג"ד במילואים, איגרת ברכה לבבית. 'שימח אותי להיווכח שהנה מקדמים לא רק את הצעקנים שעושים רעש אלא גם את אלה שדעתם שקולה', מסביר בן משה. 'מה שמגעיל אותי בהתייחסות לאיציק זה ששופטים אותו על הסגנון ולא על המהות. בשבילי הוא יהיה לעולם המפקד שנכנס לנעליים הגדולות של גיורא איילנד, שהיה מג"ד מדהים, ואפילו הרחיב אותן. בעולם שבו שולט הפופוליזם אשרינו שקיים גם טון אחר, מאוד לא אימפולסיבי, שאותו הוא מייצג. שבחו הגדול זו הענווה, האבסולוטיזם הצבאי מעולם לא דבק בו'." ~ על איתן כמג"ד גדוד 50 של הצנחנים, מתוך הכתבה "מי זה בכלל יצחק איתן?", מאת אביחי בקר, "הארץ", 17 בנובמבר 2000

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: יצחק איתן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יצחק איתן