פאבר ד'אגלנטן
פאבר ד'אגלנטן (28 ביולי 1750 - 4 באפריל 1794), שחקן, מחזאי, משורר ומדינאי צרפתי שהוצא להורג במהפכה הצרפתית.
מתוך יצירותיו
עריכהאינטריגה במכתבים (מחזה היתולי, 1790)
עריכה- "מי שאינו רוצה לפגוע משתמש בכפפות משי."
- "למרות אלה הטוענים אחרת, האהבה תמיד שולטת."
- "אישה היא תמיד חלשה, ומי שרוצה לעורר את רחמיה צריך להחניף לה ולעולם לא להתמרמר בפניה."
- "לא ניתן להכניע מין הפכפך וקל דעת, אלא באמצעות הגאווה."
- "החשדנות היא תמיד אם הוודאות."
- "הזאב תמיד טורף את מי שהופך לטלה."
- "די בשגיאה אחת כדי לאבד את כל הידידים."
- "אין צורך לדרבן סוס החפץ להימלט."
- "מי שמחפש צרות מוצא אותן באמצעות האהבה."
- "סכנה צפויה מראש איננה מאוד מסוכנת."
- "מי שנוסע בלילה, נח במשך היום."
המחנכים (מחזה, 1790)
עריכה- "יש לזכור את המשפט הבא שהוא בעל משמעות רבה: 'לעולם אל נא תדבר סרה באיש מאחרי הגב'."
- "השיח הבריא ביותר עדיין זקוק לטיפוח."
- "התקווה ליהנות משתווה להנאה עצמה."
- "נפשות גדולות ראויות להצלחה, אך גם לזעירות יש את זכויותיהן."
- "הצדק איננו צדק אלא אם כן הוא מגיע אלינו."
- "דבר אינו מעייף יותר מאשר המבקר."
- "החזק באנשים הוא מי שיודע להסתיר."
היהירים (מחזה, 1789)
עריכה- "כדי ליצור את דרכנו עלינו להתמיד בה."
- "למי שאין סוד אין צורך לשומרו."
- "הזמן הוא שליט גדול: הוא שולט על האהבה."
- "הגברים משוגעים, אך הנשים משוגעות יותר."
- "הצדק הנצחי הוא שוויוני וטהור."
- "האהבה גורמת לסבל, אך שכרה בצִדה."
- "לאדם שחצן יש תשוקות שיגעוניות, ולעולם הוא איננו מאושר."
בעקבות פילינט של מולייר (מחזה, 1790)
עריכה- "האם קיים מקום פראי שאותו מעשי זימה שחצניים אינם הורסים ומשחיתים?"
- "דעו לכם כי בימים גורליים אלה של חובה, שבהם דבר אינו גורם להתעשר יותר מאשר פשע, העוני לפעמים מהווה סימן היכר של אושר."
- "אדם הוא רק אדם, וכל עוד הוא יודע כי צרתו של הזולת עלולה יום אחד להגיע אליו, הוא לוקח חלק בסבל כי יש לו סיבה לפחד."
- "כל הרגשות הנאצלים ובהם גבורה, כבוד, נדיבות, שוויון, כנות, אהבה וידידות, לעולם אינם קיימים בלב חסר רחמים."
מיוחס
עריכה- "זעקתו של עם חופשי היא זעקת התהילה."
- "אין זה די לאהוב; צריך לאהוב תמיד כי אין אנו מאושרים אלא באמצעותה של היציבות."