פיודור מיכאילוביץ' דוסטוייבסקי (ברוסית: Фёдор Михайлович Достоевский) (11 בנובמבר 1821 - 9 בפברואר 1881), נחשב לאחד הסופרים הרוסיים החשובים ביותר בתולדות הספרות העולמית.
"הוא שכב על מיטתו ללא ניע, כאדם שעדיין איננו בטוח אם התעורר או עודו ישן, אם כל המתרחש סביבו מתארע במציאות ובהקיץ, או שמא אינו אלא המשך של חלומות הלילה."
"לדברים קטנים יש חשיבות. בגללם אנו תמיד תועים בדרכנו."
"השקר הוא זכות היתר היחידה המבדילה בין האדם לבין כל היצורים האחרים."
"דבר אינו קשה יותר בעולם הזה מאשר לומר את האמת, ודבר אינו קל יותר מאשר להחניף."
"לשום אמת לא הגיעו בני אדם, כל עוד לא כיזבו תחילה תריסר פעמים. ואולי גם מאה ותריסר. ויש בכך משום כבוד."
"למה באה אותה פגישה דוקא באותה שעה, באותו רגע של חייו, דוקא במצב־רוח ובמעמד שכזה, שרק בקשר עִמם יכלה היא, אותה פגישה, לעשות את הרֹושם ולהשאיר את ההשפעה היותר מכריעה על כל גורל־חייו?"
"ראתה אותי ושאלה למה התמהמהתי כל־כך, והסתלקה בלי לחכות לתשובה. מובן שעשתה זאת בכוונה. אבל שנינו נצטרך עוד לברר בינינו כמה דברים. הרבה עניינים הצטברו בינתיים."
"הייתי חייב לעסוק בניחושים, לחדור לעומקם של דברים, במהירות גדולה ככל האפשר. אך לפי שעה לא היה לי זמן לכל זה: היה עלי ללכת אל אולם ההימורים."
"קולומבוס היה מאושר לא כאשר גילה את אמריקה, אלא כאשר עמד לגלותה."
"במידה שאתה מצליח באהבה אתה משכנע את עצמך כי אלוהים קיים וכי הנפש היא בת אלמוות."
"ראשית חוכמה החלטתי לנהוג בכולם באדיבות ובגילוי־לב; הרי יותר מזה לא ידרוש ממני איש. אולי גם פה יחשבו אותי לילד – אדרבא! הרי גם לאידיוט חושבים אותי כולם משום־מה."
"יש אנשים שאתה מתקשה לומר עליהם משהו שיתאר אותם מייד, בשלמות, בדמותם הטיפוסית והאופיינית ביותר; אלה האנשים המכונים בדרך־כלל 'רגילים', או 'הרוב', ואומנם הם־הם רוב בניינה ורוב מניינה של כל חברה."