פיודור דוסטויבסקי

פיודור מיכאילוביץ' דוסטוייבסקי (ברוסית: Фёдор Михайлович Достоевский)‏ (11 בנובמבר 1821 - 9 בפברואר 1881), נחשב לאחד הסופרים הרוסיים החשובים ביותר בתולדות הספרות העולמית.

פיודור דוסטויבסקי

כללי

דוסטויבסקי, 1879

• "אני ריאליסט של חיי הנפש."
• "אני חוקר את משמעותם של האדם ושל החיים."
• "לחיות ללא תקווה זה לחדול מלחיות."
• "טעות מקורית שווה יותר מאשר אמת שגרתית."
• "הגרוע שבייסורים הוא לא להיות מסוגל עוד לאהוב."
• "האמנות תציל את העולם."
• "אני מעדיף להיות עם ישו הנוצרי מאשר עם האמת."
• "קיים דבר אחד בלבד שאדם מעדיף על החירות: זו העבדות."
• "אינני מבין מדוע קיימת יתר תהילה בהפצצת עיר נצורה מאשר ברצח אדם."
• "סודה של נסיעה נעימה הוא לדעת להקשיב לשקריו של הזולת ולגרום לו להאמין כי הכל אפשרי."
• "החכם שבאדם הוא לדעתי מי שלפחות אחת לחודש מחשיב את עצמו לטיפש."
• "אדם אוהב לדבר על צרותיו, אך לא על שמחותיו. אילו חשב עליהן הוא היה נוכח שבגורלו של כל אדם קיים די אושר."
• "אין קיום לאדם או לאומה ללא מחשבה נשגבה."
• "בבתיהן של נשים זקנות קנטרניות אנו מוצאים ניקיון."
• "אל דבר כזה אומר אני להניף ידי, ובו בזמן מתיירא אני מפני הבלים שכאלה!"
• "הכול בידי אדם, והכול הוא מונע מנפשו, רק מתוך פחדנות בלבד..."
• "יש רק דבר אחד שאני פוחד מפניו: שלא אהיה ראוי לסבלי."
• "אני אדם רשע. אדם לא מלבב הנני." ~ כתבים מן המרתף
• "אדם מתרגל לכל דבר. הנה לדעתי ההגדרה של אדם." ~ רשימות מבית המוות
• "רמתה התרבותית של חברה נמדדת כאשר נכנסים לבתי הכלא שלה." ~ רשימות מבית המוות
• "אם יש ברצונך שיכבדו אותך, הדבר הגדול הוא לכבד את עצמך." ~ אנשים עלובים
• "מימַי לא ראיתי אדם ביישן כמוהו: ביישן עד כדי טיפשות, וגם יודע זאת בעצמו, כמובן, שכן אין הוא טיפש כלל. אם לדייק, הוא אדם שקט וחביב עד מאוד." ~ המהמר

הכפיל (1846)

• "כשתי דקות הוא שכב על מיטתו ללא ניע, כאדם שאיננו בטוח אם התעורר או עודו ישן, אם כל המתרחש סביבו מתארע במציאות ובהקיץ, או שמא אינו אלא המשך של חלומות הלילה הסתורים והמבולבלים שלו."
• "הנה, אדונים, הכללים שלי: אם לא עולה בידי, אני מתאפק, אם עולה בידי, אני מחזיק מעמד, ובכל מקרה אינני חותר תחת אף אחד. אינני איש תככים — ואני גאה בכך."
• "הוא שכב על מיטתו ללא ניע, כאדם שעדיין איננו בטוח אם התעורר או עודו ישן, אם כל המתרחש סביבו מתארע במציאות ובהקיץ, או שמא אינו אלא המשך של חלומות הלילה."
• "אדם אמיץ, הדרך פתוחה לפניו תמיד!"
• "הכול יבוא בעתו, אם נמתין באורך רוח, תימצא עצה."
• "כמו להכעיס, אף אחד לא רקד באותו רגע."
• "כיצד אוכל לצייר את הערבוביה היוצאת מגדר הרגיל והמופתית להפליא של יופי, ברק, מהוגנות, עליזות, חביבות מתונה ומתינות חביבה, שעשוע, שמחה, כל המשחקים והצחוק של כל הגברות האלה, נשות ובנות הפקידים, שדמו לפיות יותר מאשר לגברות."
• "מסכה אני חובש רק בנשף מסכות, ואינני עוטה אותה בחברת בני אדם מדי יום ביומו."
• "כל השעונים על מגדליה של פטרבורג, שהורו את הזמן במחוגיהם ובצלצוליהם, קראו חצות."
• "מפני מה זה אינני מצוי בסודו של סגנון דיבור עז ונישא, סגנון חגיגי, להמחשתם של כל אותם רגעים נפלאים ומאלפים בחיים האנושיים, שנועדו להוכיח כמו במתכוון, כיצד לפרקים חוגגת מעלה טובה את ניצחונה על כוונות רעות, על מחשבת כפירה, השחתת מידות וקנאה!"
• "עוד אומרים, אדונים, שהציפור בעצמה תמצא את הצייד. אמת, ואני מוכן להסכים: אבל מי כאן הצייד ומי הציפור? זה עדיין בגדר שאלה, אדונים!"
• "היזהר. עכשיו כל הזמן מנשבות רוחות כאלה, בקלות אפשר ללקות בדלקת גרון ואני, אודה ואתוודה, כבר מתחיל להתעטף בבגדי פלנל."

לילות לבנים (1848)

• "התהלכתי הרבה, שעה ארוכה, וכבר שכחתי לגמרי, כדרכי תמיד, היכן אני נמצא."
• "נו, כן. אבל אנא, למען השם, היי נא טובה אליי. תני דעתך, מי אני! הנה, כבר מלאו לי עשרים ושש, ועוד לא ראיתי בחיי כלום."
• "בשתיקה הושיטה לי את ידה, שעדיין רעדה מבהלה ומהתרגשות."
• "הוא מוצא לו שהות לראות מה שסביבו. יש לו נחת־רוח, שכן עד מחר הריהו פטור מכל אותם העסקים המייגעים את נפשו, הוא שמח כזאטוט זה ששילחוהו מבית־הספר החוצה, אל שעשועיו ותעלוליו החביבים."
• "כיליתי את קריאותי הנרגשות ונשתקקתי שתיקה נרגשת."
• "אלא שעכשיו גם נגיע הביתה ויהי מה!"
• "הבדידות והעצלות הלאה מענגים את הכוח־המדמה."
• "הוא נתעשר כך לפתע־פתאום, ולא בכדי הבהיקו מולו בעליצות שכזאת קרניה האחרונות של השמש השוקעת וחיממן את לבו."
• "אהה, אילו ידעת, כמה פעמים הייתי מאוהב כך!"

ניטוצ'קה ניזבנובה (1849)

• "מפעם לפעם הייתה משתררת בביתנו דומיית מוות, שארכה שבועות תמימים. אבי ואמי עייפו ממריבותיהם, ואני חייתי עמם כבכל הימים — תמיד שותקת, תמיד שוקעת בהרהורים, תמיד נעצבת, תמיד כמהה למשהו בחלומותי."
• "מה אתה מעולל לעצמך? הלוא ייאושך רק יוריד אותך שאולה. אין לך לא אורך־רוח ולא אומץ־לב. ועכשיו, בפרץ של דכדוך, אתה טוען שאין לך כישרון. לא אמת היא! יש לך כישרון, האמן לי, יש ויש."
• "לבי כמי ניבא לי זאת."
• "אבא נראה לי תמיד עלוב כל־כך, רצוץ כל־כך, נרדף ונדכה ומיוסר כל־כך, עד שנורא ואף לא־טבעי היה בעיני שלא לאוהבו עד אובדן החושים, שלא לנחמו, שלא להתרפק עליו, שלא להתאמץ למענו עד כלות כל הכוחות."

הכפר סטפאנצ'יקובו ותושביו (1859)

• "הייתי טיפש! הרי גם אותי הוא הפיל בפח. הכול-יודע! את כל סודי הסודות יודע, על כל החוכמות עבר! הוא נתן לי טיפות: הרי אני, חביבי, אדם חולה, כבד תנועה. אתה אולי לא מאמין לי, אבל עובדה שאני חולה. אז אני כמעט והתהפכתי על הראש מהטיפות שלו. אתה שתוק ותקשיב – תגיע לשם בעצמך ותשבע מכל המראות."
• "נו, אז מה אם רוצה? זה עוד שום דבר. תתחתן, אם זה כל-כך מתחשק לך, לא זה מה שרע, אלא משהו אחר..."

רשימות חורף על רשמי קיץ (1863)

• "כל מה שתראה במו עיניך, לעולם לא תלמד מן הספרים."
• שייקברו כולם באדמה, שיצליפו בכולם, רק לא בי."
• "כיום אנו כבר בוגרים לחלוטין ואירופאים לחלוטין."
• "רק אלוהים יודע מה אפשר לפעמים לחשוב מחוסר מעש!"
• "כן, זה מגוחך, כמובן, והעניין עצמו מגוחך, מזוהם כל כך, שאין חשק לטנף בו את הידיים."

כתבים מן המחתרת (1864)

• "אני אדם חולה... אני אדם רשע. אני אדם דוחה."
• "האהבה — סוד אלוהי, ומכל עין זרה צריכה להיות סמויה, מה שלא יקרה שם."
• "אולי גם אני אתקוטט וגם אותי יעיפו מהחלון!"
• "טבע האדם פועל כולו כשלם אחד, בכל מה שיש בו, ביודעין ושלא ביודעין, וגם אם הוא משקר הוא חי."
• "כבר אז הדהימו אותי קטנוניות מחשבתם והטיפשות שבעיסוקיהם, במשחקיהם ובשיחותיהם. דברים חיוניים כל כך לא הבינו, בדברים מדהימים כל כך לא התעניינו."
• "הוא השתתק והחל לצעוד בחדר במרירות גדולה עוד יותר. כשצעד, החל להלך על עקביו, ואגב כך, לרקוע בקול רם יותר."
• "בבית הייתי לרוב קורא. רציתי להחריש בחוויות חיצוניות את כל מה שהרתיח אותי מבפנים. ומהחוויות החיצוניות רק הקריאה הייתה בגדר אפשרות בשבילי. הקריאה, כמובן, עזרה הרבה — הסעירה, הנעימה, וייסרה אותי. אך מפעם לפעם כל זה נמאס לי נורא. התחשק לי בכל־זאת לזוז, ואני הייתי שוקע פתאום — לא, לא בהפקרונת אפלה, תהומית מגונה. התאוות שבי היו חריפות, לוהטות, בגלל הרגזנות המתמדת והחולנית שלי. ההתקפים היו היסטריים, מלווים בדמעות ובהתכווצויות שרירים. מלבד הקריאה לא היה לי לאן לפנות — כלומר, לא היה שום דבר, שהייתי יכול לכבד אז בסביבתי ושיכולתי להימשך אליו. והצטברה, נוסף לכל, הכמיהה: הופיעה תשוקה היסטרית להפכים, לניגודים, ולכן יצאתי להתפקר לי."
• "עם השנים התפתחה בי התאווה לבני־אדם, לידידים. ניסיתי להתחיל להתקרב אל אחדים מהם, אבל תמיד ההתקרבות הזאת לא הייתה טבעית המסתיימת ככה סתם, מעצמה."

התנין (1865)

• "נראה תנין! על סף הנסיעה לאירופה, לא רע לעשות היכרות עוד כאן עם תושביה המקומיים."
• "אני עייף מכל הצעקות הללו ומריב הנשים ורוצה להירדם קצת. כאן חם ורך, אף כי טרם הספקתי לסקור כהוגן את המקלט הבלתי־צפוי הזה עבורי."
• "הוא אלי, כמה הם חמדנים!"
• "צריך להמתין, להמתין"...

החטא ועונשו (1866)

דף ציטוטים מורחב – החטא ועונשו

• "לדברים קטנים יש חשיבות. בגללם אנו תמיד תועים בדרכנו."
• "השקר הוא זכות היתר היחידה המבדילה בין האדם לבין כל היצורים האחרים."
• "דבר אינו קשה יותר בעולם הזה מאשר לומר את האמת, ודבר אינו קל יותר מאשר להחניף."
• "לשום אמת לא הגיעו בני אדם, כל עוד לא כיזבו תחילה תריסר פעמים. ואולי גם מאה ותריסר. ויש בכך משום כבוד."
• "למה באה אותה פגישה דוקא באותה שעה, באותו רגע של חייו, דוקא במצב־רוח ובמעמד שכזה, שרק בקשר עִמם יכלה היא, אותה פגישה, לעשות את הרֹושם ולהשאיר את ההשפעה היותר מכריעה על כל גורל־חייו?"

המהמר (1867)

• "ראתה אותי ושאלה למה התמהמהתי כל־כך, והסתלקה בלי לחכות לתשובה. מובן שעשתה זאת בכוונה. אבל שנינו נצטרך עוד לברר בינינו כמה דברים. הרבה עניינים הצטברו בינתיים."
• "הייתי חייב לעסוק בניחושים, לחדור לעומקם של דברים, במהירות גדולה ככל האפשר. אך לפי שעה לא היה לי זמן לכל זה: היה עלי ללכת אל אולם ההימורים."

אידיוט (1868 - 1869)

דף ציטוטים מורחב – אידיוט (ספר)

• "קולומבוס היה מאושר לא כאשר גילה את אמריקה, אלא כאשר עמד לגלותה."
• "במידה שאתה מצליח באהבה אתה משכנע את עצמך כי אלוהים קיים וכי הנפש היא בת אלמוות."
• "ראשית חוכמה החלטתי לנהוג בכולם באדיבות ובגילוי־לב; הרי יותר מזה לא ידרוש ממני איש. אולי גם פה יחשבו אותי לילד – אדרבא! הרי גם לאידיוט חושבים אותי כולם משום־מה."
• "יש אנשים שאתה מתקשה לומר עליהם משהו שיתאר אותם מייד, בשלמות, בדמותם הטיפוסית והאופיינית ביותר; אלה האנשים המכונים בדרך־כלל 'רגילים', או 'הרוב', ואומנם הם־הם רוב בניינה ורוב מניינה של כל חברה."

שדים (1872)

דף ציטוטים מורחב – שדים (ספר)

• "הנישואין הם מותה המוסרי של החירות."
• "האדם אומלל מפני שאינו יודע כי הוא מאושר."
• "חלקם השני של חיי אדם עשוי מן ההרגלים שרכש בחלקם הראשון."
• "כשאנו אומללים אין דבר בלתי נסבל יותר מאשר מאה חברים המוכיחים אותנו על שהתנהגנו בטיפשות."
• "כאשר הספינה עומדת לטבוע העכברושים הם הראשונים לנוטשה."

המתבגר (1875)

• "נראה שאצל כל אדם, יהיה אשר יהיה, נשמר זיכרון זה או אחר בנוגע לדבר כלשהו שקרה לו, שהוא רואה בו — או נוטה לראות בו — דבר מה דמיוני, בלתי־שגרתי, חורג מגדר הרגיל, כמעט פלאי, ויהא זה חלום, פגישה, גילוי עתידות, תחושה מוקדמת כלשהי או דבר מה אחר מאותו סוג."
• "כל אחד מותר לו שיהיו לו רגשות משלו - אם הוא בטוח בהם - ושאף אחד לא ינזוף בו בגללם."
• "אני לא יכול לשאת את החיוך שלך!"
• "ולחברים אני נותן סכומים גדולים."
• "עליי לבטא זאת באוזנייך היום! אני רוצה להתוודות בפנייך שכבר כמה פעמים בירכתי את טוב לבך ואת אותה עדינות שבה הזמנת אותי לבקר אצלך...ההיכרות איתך הותירה בי רושם עז ביותר...נשמתי כאילו מזדככת בחדרך, ואני יוצא ממנו אדם טוב יותר ממה שאני."
• "כל עוד יש לי שני רובלים אני רוצה לחיות לבד, בלי להיות תלוי באף אחד."
• "האנושות, גם היא תתפורר ללא עקבות וללא זכר, כאשר כדור הארץ יהפוך לאבן קרחונית ויעוף בחלל נטול אוויר יחד עם מספר אינסופי של אבנים קרחוניות כמוהו."
• ככה הן, הנשים!"
• "די בגרגיר חול או בחוט השערה כדי להביס את הטוב ולהחליפו ברע."
• "מי שאוהב בטלה יותר מכולם הם אנשים קשי יום שעובדים תמיד."
• "כל הסודות שלך כתובים על פנייך הכנות."
• "לא הכול אפשר לבטא במילים, יש דברים שעדיף לא לספר לעולם."
• "אם למישהו ניתן כישרון, יש לשכלל אותו."
• "הראה לי את חדרך ואדע את אופייך."
• "אי אפשר לאהוב את בני האדם כפי שהם. ואף על פי כן יש לאהוב אותם כפי שהם."
• "כשנכנסתי, מצאתי אצלה במפתיע את ליזה."
• "כן, חביב שלי. נפלא שקמת. אתה צעיר, כמה נפלא לך. הזקנים — לקבר, הצעירים — לחיים."
• "אני חושב שכאשר אדם צוחק, ברוב המקרים אתה נגעל כשאתה מסתכל בו, במוקדם או במאוחר. לעיתים קרובות ביותר בצחוקם של אנשים מתגלה דבר מה נדוש דוחה, דבר מה שכמו משפיל את המשחק, גם אם הצוחק עצמו כמעט אף פעם אינו יודע דבר על הרושם שהוא עושה."
• "אבל בינתיים שתקתי ואפילו גמרתי אומר לא להרהר בשום דבר!"
• "אבל אפילו לא נגעתי בדברים הטובים; התפוזים והדובשניות היו מונחים לפני על השולחן ואני ישבתי במבט מושפל, ועם זאת, עם ארשת מנופחת של כבוד עצמי."
• "אני מרחם עליה מאוד, חביב שלי. מנין לך שאני חסר רגשות עד כדי כך? אדרבה, אשתדל בכל כוחי...נו, ומה איתך, מה העניינים שלך?"
• "אל תכעס, אל תתגאה. תפסיק להתגאות לכמה רגעים ותקשיב לי; ואחרי זה תתגאה שוב."
• "מה עדיף לי עכשיו: תעוזה או ביישנות?"
• "כל אותו הלילה חלמתי על הרולטה, על ההימורים, על הזהב, על החישובים."
• "האם יש אישה שאין בה נבזות? משום כך צריך שיהיה גבר מעליה; משום כך היא נבראה כיצור נשלט. האישה היא ניאוף ופיתוח, והגבר הוא אצילות וגדלות הנפש. כך יהיה לעולם ועד."
• "התצלום תופס את האדם כמות שהוא, וייתכן מאוד שברגע זה או אחר נפוליאון היה יוצא טיפש, וביסמרק — עדין נפש."
• "כן, ילד שלי, אני חוזר ואומר לך שאינני יכול שלא לכבד את מוצאי מבני האצולה. במשך מאות בשנים נוצר אצלנו מין טיפוס תרבותי נעלה, שטרם נראה בשום מקום ואין כמוהו בעולם כולו: טיפוס כואב כאב כלל־עולמי, כאבו של כל יצור חי. זהו טיפוס רוסי, אבל הוא נולד ברובד התרבותי העליון של העם הרוסי, ולכן יש לי הכבוד להשתייך אליו. הוא נוצר בתוכו את עתידה של רוסיה. ייתכן שאנחנו מונים רק אלף איש בסך הכול — אולי יותר ואולי פחות — אבל רוסיה כולה חיה את חייה עד כה רק כדי שתוכל להביא לעולם את האלף הזה. יאמרו: 'כמה מעט', ויתקוממו שמאות שנים כה רבות ומיליוני אנשים כה רבים בוזבזו למען אלף איש. לדעתי, זה לא מעט."
• "נדמה לי שאני בהיסטריה. אבל הנה סוף סוף, סוף סוף הוא ייתן גם לי לחיות בעולם הזה!"

יומנו של סופר (1873, 1876)

דף ציטוטים מורחב – יומנו של סופר

• "השכלה אינה מבטיחה יושרה, והמדע אינו ערובה לגדלות רוח."
• "אצלנו כל אחד בטוח בכסילותו של האחר ללא כל היסוס וללא כל מחשבה להפנות את האצבע המאשימה כלפי עצמו."
• "אם אמצא לי קורא, או השם ישמור, מתנגד, הרי שאני מבין בהחלט שאצטרך להפעיל מיומנות בניהול שיחה, וכושר הבחנה בדבר התאמת נושא השיחה לנמען."

האחים קרמזוב (1880)

דף ציטוטים מורחב – האחים קרמזוב

• "אני חושב שכולם צריכים לאהוב את החיים לפני כל דבר אחר בעולם."
• "אין אני דוחה את אלוהים אלא את יצירתו."
• "אם אלוהים אינו קיים הכול מותר."
• "אילו השופט היה ישר, אולי העבריין היה זכאי."
• "אני סבור כי השטן איננו קיים, וכי האדם הוא אשר יצר אותו. הוא יצר אותו בצלמו ובדמותו."

נאמר עליו

• "הפסיכולוג היחיד שהיה לי מה ללמוד ממנו." ~ פרידריך ניטשה, 1888
• "דוסטויבסקי [עבר] בחייו שורה של מהפכים אידיאולוגיים. בזכות התנסות זו הוא התוודע מקרוב לדעות של הוגים מכל קצות הקשת הרעיונית." ~ ד"ר רפי צירקין־סדן

קישורים חיצוניים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פיודור דוסטויבסקי