פתיחת התפריט הראשי
"אם לא נגן על הדמוקרטיה, הדמוקרטיה לא תגן עלינו."

אהרן ברק (נולד ב־16 בספטמבר 1936), שופט ישראלי, נשיא בית המשפט העליון (1995 - 2006), היועץ המשפטי לממשלה (1975 - 1978) ודיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

תוכן עניינים

דמוקרטיהעריכה

  • "דמוקרטיה נלחמת כשידה האחת קשורה לה מאחור."
  • "אם לא נגן על הדמוקרטיה, הדמוקרטיה לא תגן עלינו."
  • "בתחום הפוליטי קשה לנתק את הקשר בין הדעה לבין מי שמביע אותה."
  • "המדינה מצד אחד והפרט מצד שני ומה שמתבקש מכך הוא חיפוש האיזון בין הפרט לבין הכלל. בין הקולקטיב לבין היחיד."
  • "המבנה החוקתי שלנו הוא מבנה רעוע, פגום ושברירי מאוד, וכל גחמה של חבר כנסת זה או אחר, שפתאום יש לו איזשהו רוב מקרי בכנסת, יכולה להפוך הכול. לכן אני אומר תמיד שצריך לשאוף למבנה חוקתי ממוסד בצורה ראויה."
  • "אני רואה במדינה, מדינה שהיא בעלת ערכים יהודים ודמוקרטים. מצד שני, אני מאמין שזוהי מדינת כל אזרחיה. אני סבור שהערבים כאן, ככל אזרחים אחרים, זכאים לשוויון. באחד מפסקי הדין תיארתי זאת באומרי שליהודים יש מפתח מיוחד כדי להיכנס למדינה הזאת. זהו חוק השבות. אבל ברגע שאנו בבית, כאן במדינה, כולנו שווים."
  • "אם תשאלו ישראלי אם הוא מצדד בשוויון לערבים, הוא ייאמר שכן, כמובן. ואם תשאלו אותו האם אתה בעד גירוש הערבים, הוא יגיד שכן, כמובן – והוא לא ירגיש שיש סתירה בין אמירות אלה." ~ מתורגם מאנגלית[1]
  • גזענות פוגעת בכבוד האדם ובשוויון שבין בני האדם. הגזענות חותרת תחת הסדר החברתי, הסובלנות החברתית ושלום הציבור... יש בה סתירה למהותה ולאושיותיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית." ~ ע"פ אלבה נ' מדינה ישראל, 1996
  • "חופש הביטוי משתרע גם על חופש הביטוי הגזעני. עם זאת, ביטוי זה פוגע בערכים אשר הדמוקרטיה רשאית להגן עליהם, כגון כבוד האדם והשוויון. גזענות הרסנית למרקם החיים הדמוקרטי... המלחמה בה היא מלקחיה החשובים של ההיסטוריה שלנו. על כן רשאית כל דמוקרטיה לפגוע בחופש הביטוי בכל הנוגע לביטוי הגזעני." ~ ע"פ אלבה נ' מדינה ישראל, 1996
  • "חשוב לזכור שדמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב. דמוקרטיה שפוגעת בזכויות אדם היא בעיניי לא דמוקרטיה. אחרי הכל, גם המפלגה הנאצית נבחרה על ידי רוב דמוקרטי."
  • "חשבנו שכבר ברור לגמרי שזכויות אדם הן חשובות, כן אפשר להגביל אותן אבל כשזה מידתי, ושאין סכנה לביקורת שיפוטית ושאין סכנה לבתי משפט וכו' ולפתע פתאום אנחנו מגלים שהקרקע מתחילה לרעוד."

משפטעריכה

  • "מלוא כל הארץ משפט."
  • "בזמן שאני יושב במשפט – אני עומד למשפט."
  • "הנני רואה עצמי כשופט הרגיש לתפקידו בחברה הדמוקרטית שלנו. הנני לוקח את המטלות המוטלות עליי – ובמרכזן ההגנה על החוקה והדמוקרטיה – ברצינות רבה. חרף הביקורת הנשמעת לא פעם – והיא לעתים קרובות עוברת לפסים אישיים היוצרים סכנת חיים מאלימות של קיצונים – הנני ממשיך בדרכי זו שנים רבות. הנני סבור כי בכך אני משרת נכונה את שיטת המשפט שלי."
  • "הפער בין החיים לבין המשפט גורר עמו חוסר יציבות, שלא ייפסק, כל עוד המשפט לא ישנה עצמו. כמו הנשר בשמים, השומר על יציבותו רק כאשר הוא בתנועה, כך גם המשפט יהא יציב, רק כאשר ינוע. דין שאין בו 'אמת', לעולם אין בו יציבות. זאת ועוד: נכונותו של השופט להודות בטעותו ונכונותה של השיטה להתאים עצמה למציאות המשתנה תוך שינוי הלכות הנראות כמוטעות, סופן להגביר את ההערכה לשופט ולמערכת השפיטה." ~ רעא 1287/92 אבנר בוסקילה נ' שאול צמח, פ"ד מו(5) 159
  • "דין הבוחר אינו בא במקום דין המשפט ואין הוא יכול להחליפו." ~ בגץ 4267/93 אמיתי - אזרחים למען מינהל תקין וטוהר המידות נ' יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, פ"ד מז(5) 441

כלליעריכה

  • "החשיבות של היחיד, של האדם."
  • "אין לי זמן לבזבז זמן."
  • "אני רץ למרחקים ארוכים, מבקרי רצים למרחקים קצרים."
  • "דין ידלין כדין בוזגלו." ~ מכונה מבחן בוזגלו. נאמר בעת שהיה היועץ המשפטי לממשלה, 1976
  • "הייתי עושה הרבה יותר. אפשר היה לעשות הרבה יותר. צריך היה לעשות הרבה יותר."[2]

נאמר עליועריכה

  • "מהמשפטנים המשפיעים ביותר בעולם." ~ דניאל פרידמן
  • "הוויכוח בינינו נובע מתוך השקפותיו של ברק על המערכת המשפטית ועל תפקידו כשופט. אני מתנגד להשקפות האלה שלו. לדעתי, לא הכול שפיט, לא הכול משפט וגם כאשר הנושא הוא שפיט, על בית המשפט לנהוג באיפוק שיפוטי. שפטת מרובה, לא שפטת. ברק גורס ש'מלוא כל הארץ משפט'. אין אצלו חלל משפטי ולדעתו כל פעולה שאנו עושים יש לה אופי משפטי. תפיסה זו מתאימה להגות דתית ולא לתפיסה משפטית. הביטוי של ברק 'מלוא כל הארץ משפט' לקוח מהביטוי שבתפילה היהודית מלוא כל הארץ כבודו, שכוונתו כמובן לקדוש ברוך הוא. לדעת ברק, המערכת המשפטית יש בה משום אופי דתי, שכוללת את כל ההוויה של האדם. לכן ברק מדבר על 'היקום המשפטי'." ~ מנחם אלון[3]
  • "אהרן ברק הוא פיראט שיפוטי, אשר בתבונה מנצל את הואקום הפוליטי והחוקתי כדי לחזק את כוחו." ~ ריצ'רד פוזנר
  • "אהרן ברק הוא עילוי. אין ספק שאילו היה אדם דתי והיה ראש ישיבה, היה בין גדולי הרבנים. אולי היה ראש מועצת החכמים. הוא גם בעל כוח עבודה כביר. אהרן ברק הוא אדם שמסוגל להשתלט על כמויות עצומות של חומר אקדמי ומשפטי, והוא גם העמיד סדרה ארוכה של כרכים עבי כרס בכתיבה אקדמית. לנשיא בית המשפט העליון גם יש חוש התמצאות מפותח במערכות השלטון בישראל. הוא מצליח לשלוט לא רק במערכת בתי המשפט, אלא גם באקדמיה ובתקשורת המשפטית. הוא מטביע את חותמו האישי על הקהילה המשפטית כולה. ואולם, הנשיא ברק מוביל לדעתי את בית המשפט העליון ואת הרשות השופטת בדרך לא דרך. האיש היקר הזה הוא בשבילי חידה. השאלה מה מריץ את אהרן ברק היא שאלה שאין לי עליה תשובה." ~ משה לנדוי

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נאום המחלוקת של אהרן ברק: הגרסה שלו, באתר הארץ, 30 ביוני 2009
  2. ^ ארי שביט, אהרן ברק, אזרח מודאג, באתר הארץ, 11 באפריל 2008
  3. ^ מתוך ראיון לנעמי לויצקי, מובא בספר 'כבודו, אהרון ברק', הוצאת כתר, 2001


נשיאי בית המשפט העליון
משה זמורהיצחק אולשןשמעון אגרנטיואל זוסמןמשה לנדוייצחק כהןמאיר שמגראהרן ברקדורית בינישאשר גרוניסמרים נאוראסתר חיות