יאיר גולן

יאיר גולן (נולד ב־1962) היה סגן שר, חבר הכנסת ברשימת מרצ וסגן הרמטכ"ל בשנים 2014–2017.

כללי

"אנחנו היום נבנים על יסודות של שחיתות ולאומנות קיצונית, אלה שני דברים שמפרקים כל אומה". ~ יוני 2024 (מקור)
"אנשים צריכים להביע את מחאתם. כנגד ממשלת הזדון והרשע יש רק דרך אחת – מרי אזרחי רחב היקף. מחליפים דיסקט, לא עוד הפגנות מנומסות ופוסטים – רק מעשים" ~ ינואר 2023 (מקור)
"אני קורא חד משמעית, חד משמעית, למשרתי המילואים, לאזרחים הכי טובים של מדינת ישראל - אל תתייצבו למילואים. לא ירחק היום שהרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ, נשיאת בית המשפט העליון ושאר ראשי מערכות בחברה הישראלית יצטרכו לשאול את עצמם האם אנחנו מוכנים לשתף פעולה עם ממשלה שגוררת אותנו לפשיזם עמוק"." ~ מרץ 2023 (מקור)
"מול הניסיונות לחיסול הדמוקרטיה נציב התנגדות אזרחית חד משמעית, ואם נצטרך להגיע למרי רחב היקף ובלתי אלים זה מה שנעשה. אני קורא כאן במסגרת הסביר ובלי לנקוט באלימות לעשות גם דברים בלתי-חוקיים – אין מנוס אלא לעשות זאת". ~ בראיון לרשת ב', יוני 2023 (מקור)

חבר הכנסת

"קבר יוסף זה הזיה מטורפת. הייתי שם הרבה מאוד פעמים, זה מופרע. רק לחשוב שחיילי צה"ל יכולים להיהרג כדי לאבטח קבוצות חרדים שאפילו לא משרתים בצבא." ~ בראיון לגלי צה"ל, אוגוסט 2022 (מקור)
"צה"ל הוא צבא כיבוש, אבל, ויש פה אבל, השאלה לאן אנחנו רוצים להגיע היא זו שצובעת את כל העניין בצבע האמיתי. אם פנינו לממש את העשייה הצבאית באופן שיספח מיליוני פלסטינים, הרי שאנו גוזרים על עצמנו כליה." ~ בראיון לכאן 11, אוגוסט 2022 (מקור)
"החרדים הם לא העתיד של המדינה, הם לא קבוצה שיכולה למשוך את החברה הישראלית למעלה" ~ בראיון לגלי צה"ל, יולי 2022 (מקור)
"תזכרו תמיד שכל איש ימין שמדבר על 'משילות בנגב' היה אחראי על הנגב במשך יותר מ-12 שנה. האלימות, העוני, הטרור והעבריינות בנגב הם מעשי ידיו של נתניהו והימין." ~ לאחר פיגוע הטרור בבאר שבע, מרץ 2022 (מקור)
"אני קורא לשחרר את העצורות, לעצור את הנטיעות, ועל כל הצדדים לשבת לשולחן המשא ומתן ולהרגיע את הרוחות למען עתיד הנגב." ~ לאחר המהומות בעקבות נטיעות קק"ל באזור מולדה בנגב, ינואר 2022 (מקור)
"יש לכם כוח בממשלה שלא היה לכם. יש לכם סיעות, לא רק רע"מ, גם מר"צ תשמור על האינטרסים שלכם ואני מקווה שגם העבודה תשמור. אני יכול להגיד לכם שמאיר כהן מיש עתיד אתכם, ואלון שוסטר מכחול לבן אתכם. בלמנו את כל המהלכים של פורר וליברמן – אז למה שלא נבלום את אלקין? מה הבעיה. תעשו מה שצריך בשטח, יש לובי חזק מאוד בעד הבדואים בתוך הכנסת, תנו לו לעבוד". ~ ינואר 2022 (מקור)
"האנשים שמתיישבים שם מתפרעים בכפר בורקא, הורסים מצבות, עושים פוגרום. אנחנו, בני העם היהודי שסבלנו מזה כל ההיסטוריה, באים ועושים פוגרום לאחרים. במצבות אנחנו מתעללים? אלה לא אנשים, אלה תתי־אדם, אנשים בזויים, קלקולו של העם היהודי. אסור לתת להם שום גיבוי, צריך להוריד אותם בכוח מהמקום הזה, ולהחזיר את החוק והסדר למרחב. ההשתוללות הלאומנית הקיצונית הזאת תביא אותנו לאסון." ~ על מתיישבי חומש, ינואר 2022 (מקור)
"אולי הביטוי לא היה מוצלח, אך הם חרפה לעם היהודי, תושבי חומש הם פורעי חוק." ~ ינואר 2022 (מקור)
"השרה לשחיתות פוליטית." ~ על אורלי לוי-אבקסיס, 24 באוגוסט 2020 (מקור)
"ממשלה מנופחת שמממנת עשרות משרות מיותרות לחלוטין." ~ על הממשלה ה־35, בראיון לערוץ 13
"המדינאי הכושל נתניהו הביא עלינו חקירה בביה"ד הבינלאומי בהאג. מניסיוני עם ועדת גולדסטון, עלינו לשתף פעולה עם החוקרים ולא להתעלם מהם או לתקוף אותם. אני מציע שהלאומנים והמתלהמים מימין ישבו בסוגיה הזו ויתנו לאנשים שמבינים משהו בבטחון ישראל לנהל את המשבר."
"תגיד סמוטריץ', למי בדיוק אתה מתכוון ב'רווקות מאוחרת', ואיך בדיוק אתה מתכוון 'לטפל' בה? יכול להיות שמדובר בסעיף שהכניס חבר המפלגה שלך מרשימת 'נעם', שכל מטרתה לרדוף את קהילת הלהט"ב? ב־23.3 זה או סמוטריץ ומפלגת נעם ההומופובים 'שיטפלו' בלהט"ב או מרצ."
"אני עדיין מאמין בזה שהתפקיד האישי שלי זה לייצר את השמאל הישראלי החדש. זה שמאל פטריוטי, שמאל לוחמני, שמאל תקיף. זה לא שמאל של נעבעכים. זה שמאל שחייב להיות יותר רגשי, לגעת לאנשים בקרביים. הוא לא יכול, לדוגמה, להתנכר ליהדות." ~ ראיון ל"הארץ", ינואר 2020 (מקור)
"זה שיש מערכת חינוך, זה כי המדינה חושבת שיש לה אחריות לא רק לספק את השירות, אלא גם לעצב את אנשיה הצעירים. אתם לא רוצים שכל אחד יעצב את האיש הצעיר שלו איך שבא לו." ~ מתוך דיון בוועדת החינוך של הכנסת בנושא תשלומי הורים, 18 באוגוסט 2020 (מקור)
"שירות חובה חשוב כחלק מתהליך החינוך של כל נערה ונער בישראל - הוא תורם ללכידות החברתית הכוללת." ~ מתוך דיון בוועדת חוץ ובטחון של הכנסת, 1 בנובמבר 2020 (מקור)
"יש לנו מספיק סדר יום בתחום הבריאותי והכלכלי, לא צריך כרגע להתעסק בהתנתקות מהפלסטינים או בהסדרי שלום." ~ בראיון ב־7 באפריל 2021 לאתר 'סרוגים' על האפשרויות להקמת קואליציה
"מול הרשע אסור לשתוק. זה הלקח שלי מיום השואה. בכל פעם שנציגי מפלגת הגזענות והחשיכה 'הציונות הדתית' יעלו לדבר בכנסת, אצא מהמליאה." ~ ביום השואה 2021
"ערים ביו"ש אינן ערים בישראל."

בשירות הצבאי

יאיר גולן במדי אלוף

"אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, אז - לפני 70, 80 ו־90 שנה – ומציאת עדות להם כאן בקרבנו, היום, ב־2016... השואה צריכה להביא אותנו להרהורים מעמיקים בדבר אחריותה של מנהיגות ובדבר איכותה של חברה והיא חייבת להוביל אותנו לחשיבה יסודית על איך אנו, כאן ועכשיו, נוהגים בגר, ביתום ובאלמנה, ובאלו שדומים להם... הרי אין יותר קל ופשוט מלשנוא את הזר, אין יותר קל ופשוט מלעורר חרדות ומלהלך אימים. אין יותר קל ופשוט מהתבהמות, התקרנפות והתחסדות... ביום השואה ראוי לדון ביכולתנו שלנו לעקור מקרבנו ניצנים של חוסר סובלנות, ניצנים של אלימות, ניצנים של הרס עצמי בדרך ההידרדרות המוסרית." ~ דברים בטקס יום הזיכרון לשואה, 2016 (מקור)
"שירותי הצבאי החל בשנת 1980 ביחידת עורב של חטיבת הצנחנים. התקופה הייתה שקטה יחסית, ממש שלווה אולטימטיבית. למעשה עד 1982 לא היו פעולות מבצעיות של ממש, ואת רוב הזמן הקדשנו לאימונים. במאי 1982 יצאתי לקורס קצינים. ביום הראשון של הקורס החלה הכוננות למלחמה בגבולה הצפוני של המדינה. אנחנו היינו אז ב'מסע פילים', מסע אופייני לקורס הקצינים, שבו כל ציוד הלוחמים נישא עליהם. המסע נפסק באחת, ואנו הוקפצנו לנגמ"שים. באותה העת בה"ד 1 לא היה יחידה מאומנת ללחימה, ורק מעטים ידעו להפעיל את המקלעים שהיו על הנגמ"שים. קבוצת הצוערים הצעירים שאליה השתייכתי שודכה כגדוד חי"ר לחטיבת שריון, ושובצנו לגזרה המזרחית של רכס ביר אדדהר." ~ על זיכרונותיו ממלחמת של"ג (מקור)
"לכולנו זו הייתה טבילת האש הראשונה. כולם הכירו את שטחי האימונים שבועות ארוכים, אך אף אחד מאיתנו לא חווה לחימה של ממש. הלחימה, שברובה התנהלה מול הצבא הסורי, הייתה קשה ואת מרב חוויותיי כלוחם חוויתי בשבוע הראשון של אותה מלחמה, מלחמת שלום הגליל. הלכנו מרחקים ארוכים בחום אימים, יום אחר יום בקושי פיזי אדיר, ובתוך כך ספגנו פגיעות סוריות, מדויקות יש לציין, סביב הנגמ"שים. בפעם הראשונה בעצם ראינו נפגעים. הטנק שלידי ספג פגיעה ישירה. כל האימונים שהיינו מורגלים אליהם נהפכו פתאום לממשיים. המפגש הראשון שלנו עם המוות היה כשעברנו בחניון סורי שהושמד, ליד נגמ"שים פגועים של כוחות האויב, שמתוכם ניבטו אלינו מראות מזעזעים." ~ על זיכרונותיו ממלחמת של"ג (מקור)
"מהתקופה הזו זכור לי במיוחד המחסור החמור באוכל. תוך כדי לחימה חיזרנו על פתחי הטנקים של כוחותינו לבקש עוד קופסאות שימורים. השבוע הראשון ללחימה היה מעצב בכל ההיבטים, ולאחריו נשלחנו בכל פעם למשימה אחרת, כאשר אנו מתאמנים שבוע אחד, חוזרים ללחימה וחוזר חלילה." ~ על זיכרונותיו ממלחמת של"ג (מקור)
"מחצית מקורס הקצינים שלי שהיתי בלבנון. זכורות לי ההכנות לכניסה לביירות וההקפצה על ההרקולסים ישירות לשם. זכורות לי תמונות מפאתיה המזרחיים של ביירות תוך ניהול קרבות פנים מול פנים עם לוחמים שיורים לעברנו בנשק קל ורקטות אר.פי.ג'י. החוויות נחוו בפרק זמן קצר ובלחץ המלחמה. כך גם מצטבר לו הניסיון המבצעי של לחימה בצוות משולב של חי"ר, שריון ונ"מ ללוחמת שטח בנוי ובסיוע מטוסי קרב. ההתנסות הזו הייתה מעין הקדמה רגשית ומקצועית לכל המשך השירות שלי מאז. כשפיקדתי על חטיבת הנח"ל במבצע חומת מגן בשנת 2002, יישמתי במידה רבה את אותם לקחים שלמדתי ב־1982 במלחמת שלום הגליל." ~ על זיכרונותיו ממלחמת של"ג (מקור)
"ממצבים כאלו קיימים שפע של לקחים, אך החשוב ביותר בעיניי הם הלקח המנטלי והמוכנות הרגשית, הדברים החשובים ביותר ללוחם בכניסה ללחימה. האופן שבו הכשרתי לוחמים מאז הושפע רבות מהלקחים המנטליים שספגתי במלחמת שלום הגליל. שם למדתי שהאימון הוא בעצם ניסיון לתאר ללוחם את מה שצפוי לו בדמיון, בתחושה ובתודעה. השיח עם הלוחמים של היום בנושאים אלו הוא שנותן להם את הכוח, ולעתים הוא חשוב פי כמה מהמיומנות המקצועית." ~ מתוך עיתון "מעריב", 27 בספטמבר 2009 (מקור)
"ועדיין, אסור לשכוח שהחברה הישראלית עמדה היטב במלחמת השחרור, בטרור הקשה במרכזי הערים באינתיפאדה השנייה, בירי הרקטות לעורף מלבנון ובאחרונה מעזה. לכן, אין סיבה בעולם שהאזרחים לא יגלו חוסן אזרחי בתרחיש עתידי. אני נפגש המון עם ראשי רשויות. ההתרשמות שלי מאוד חיובית." ~ מתוך עיתון "הארץ", 1 בינואר 2009 (ראיון)
"דבקות במשימה לאור המטרה היא העיקרון הראשון של פעולה צבאית. אתה רוצה להגיד לי שיצאת לקרב בלי להבין את המשימה?" ~ למח"ט גולני, תמיר ידעי, יום לאחר הקרב על בינת ג'בייל, מתוך הספר "קורי עכביש" מאת עמוס הראל ואבי יששכרוף, עמוד 301
"חיבקתי באהבה את התפקיד, עוד לפני שנכנסתי אליו. כשגבי אשכנזי אמר לי, 'אתה הולך לעורף', כמעט נישקתי אותו, כי הרגשתי שזה הולך להיות מסע מרתק, תחום חדש ולא מוכר. לא הייתה לי אפילו לרגע התחושה שנסתם עליי גולל הקריירה, וככל שהתקרבתי לתפקיד עצמו, ההתלהבות רק גדלה. אני יכול לומר לך שבשנה וחצי הראשונות למדתי משהו חדש בכל יום, מילולית לגמרי. זה גם לא היה מעבר קשה כל כך למי שפיקד, כמוני, על שתי אוגדות מרחביות. לא מסובך לעשות שינוי מנטלי נחוץ. מהיום הראשון אמרתי למפקדים שלי שהם לוחמים, שחיוני להביא לחזית האזרחית מנטליות לוחמת, משימתית. אנחנו לא מסתכלים על מה שמסביב, על התקשורת ועל החשש ממערכת משפטית ומה יגידו. יש לנו משימה להציל חיים, לקיים ולשקם את המרחב האזרחי – תסתערו על זה." ~ (ראיון)
"התפקיד שלנו הוא לתמוך, לא להחליף. אני אומר לראשי הרשויות, 'אתם מפקדי עוצבות היסוד של העורף. אנחנו מסייעים בהתכוננות ותומכים בשעת חירום'. צה"ל הוא הגוף החזק ביותר במדינה בשעת חירום, יש לו לוגיסטיקה ואמצעים, אבל הרשויות הן שמובילות. היום לכל רשות צמודה יחידת קישור בראשות קצין מנוסה. נוצרו פה ממש סיפורי אהבה. התפקיד שלנו הוא משולש. הכנה לפני שעת החירום, תמיכה תוך כדי וסיוע בשיקום המרחב האזרחי אחרי. ב'עופרת יצוקה' אנשים שלנו זיהו בעיות ועזרו לפתור אותן. ביישוב ניצן, שבו יושבים מפוני גוש קטיף, היה חסר מיגון. הבאנו אלמנטים של בטון ושמנו שם. אחרי שצה"ל יצא מהרצועה, הצבנו אנשים שלנו בבתי ספר ובגני ילדים, כדי שתהיה תחושת ביטחון ויוכלו לחזור מיד ללימודים. אנחנו לא מחליפים את האזרחים, אלא רק עוזרים להם להגן על עצמם. היו מקומות שבהם אמרו, 'אין לנו אנשים שישפצו מקלטים'. אמרנו למערכת החינוך, 'תנו לנו בני נוער שיתנדבו למשימה הזו'. אנחנו נתנו להם צבע, מטאטאים, כל מה שצריך, והם עבדו." ~ (ראיון)
"אני לא חושב שזה מהלך עלינו אימים. כושר העמידה של הציבור הוא גדול, וראיתי את זה גם כמפקד בשטח באינתיפאדה השנייה, בשנים שבהן נהרגו מאות רבות בפיגועים. הגישה שלי היא פשוטה: צריך להציג דברים כהווייתם. נכון שאין לנו תקדים היסטורי לאיום שיש על העורף, אבל יש לנו כלים להתמודד, טובים משל כל אומה אחרת בעולם. לא מזמן נתקלתי במסמך שכתבתי ב־2004 כמפקד אוגדת הגליל, ובו אמרתי שאני מאמין בכוח העמידה של האוכלוסייה שעליה אני מגן." ~ (ראיון)
"האיום הוא חסר תקדים, אבל אני חש שיש נטייה להגזים בעוצמתו. בבליץ על אנגליה הושלכו עליה בכל לילה, במשך תשעה שבועות, מאתיים ושש טונות של חומר נפץ. בכל מלחמת לבנון השנייה, יותר מחודש, התפוצצו בשטח ישראל ראשי נפץ במשקל כולל של תשעים טונות. אם אני אוסף יחד את איראן, את סוריה, את חזבאללה ואת חמאס, ומניח בניין כוח נמרץ של כולם בחמש השנים הבאות, התמונה בעוד חמש שנים היא של משהו בין אלף לאלפיים טונות חומר נפץ כולל הכול, במלחמה של חודש. זה לא הורס את ישראל, לא עושה אותנו לדרזדן אחרי ההפצצה ב־1945. האם זה חמור? כן. האם זה איום קיומי? לא. וזה כמובן בהנחה שכולם יורים כל הזמן, מערכות ההגנה האקטיבית שלנו – שהן המתקדמות בעולם – נכשלות לגמרי, והתקיפות שלנו לא מועילות בכלום כדי לצמצם את הירי. אני אומר לך בפירוש, אין עוד מדינה בעולם בעלת מערכת התרעה כמו שיש לנו, עם תשתית מיגון כזו. צריך לנתח את האיום הזה רציונלית." ~ (ראיון)
"ב'עופרת יצוקה' הייתי בקיבוץ גבים. הייתה התרעת 'צבע אדום'. נכנסנו לממ"ד, היה פיצוץ עמום מחוץ לקיבוץ, חיכינו קצת, ויצאנו חזרה לעבוד. הרדיו לידי היה פתוח, ושמעתי דיווח בגלי צה"ל על 'גשם של רקטות וקסאמים'. איזה גשם? אסור ליצור חששות מוגזמים. אם תהיה לחימה, יהיו מקומות שיספגו קשה ויהיו מקומות שבהם לא יידעו בכלל שנלחמים. אנחנו צריכים לדעת להבחין ביניהם, ולהכין כל אחד מראש לתרחיש האיום שלו." ~ (ראיון)
"אני לא חושב שהיה על מה להתגבר. אני כבר חבר מטכ"ל די ותיק, ויש בגוף הזה אווירה טובה. ברור שהיו דברים שאנחנו לא רוצים לראות. הרמטכ"ל התייחס לזה, ואין לי מה להוסיף. אבל הדברים לא נגעו ולא פגעו ברוב חברי הפורום, והאווירה היום מצוינת. בוגי יעלון אמר פעם שהוא הולך בקריה בנעליים גבוהות בגלל הנחשים? אז אני הולך בנעליים חצאיות, ומרגיש בטוח לגמרי." ~ (ראיון)
"בחרדת קודש, בגאווה ובענווה, אני מקבל היום את הפיקוד על פיקוד הצפון. כאן בצפון עוצבה דמותי כלוחם וכמפקד. כאן בצפון איבדתי מעטים מחבריי ורבים מפקודיי. אני חוזר לצפון כבן השב הביתה, שמח על כך, ומודע היטב לגודל המשימה העומדת בפניי – בפנינו. אני מתחייב לעשות כל שלעיל ידי על־מנת לשפר את מוכנות הפיקוד למלחמה ולאירועי החירום שבשגרה. אני מתחייב לעשות זאת במרץ, באומץ לב ובנחישות." ~ ביום כניסתו לתפקיד אלוף פיקוד הצפון (מקור)
"אני חושב שהלקח המרכזי הוא המוכנות. אתה צריך לדעת שביום הפקודה עומד לרשותך כלי מושחז היטב. אני אומר את זה היום בהקשר לקיצוצים בתקציב. אומה צריכה לדעת שהצבא, הכלי הזה, הוא מושחז. אחרת תקבל דברים לא טובים. הלקח השני: אל תגמגם בהפעלת הכוח. כשאתה מפעיל אותו – אז במלוא העוצמה. מי שחושב שמלחמה א־סימטרית היא לרעת החזק – טועה. מלחמה א־סימטרית היא קודם כול לטובת החזק אם הוא משכיל לעשות שימוש בכוחו. במלחמת לבנון השנייה הפעלנו כוח בצורה מגומגמת. צריך לתקוף כל הזמן. הפיגוע במלון פרק ייצר לגיטימציה לפעול במלוא הכוח. צה"ל היה ערוך לכך וכתוצאה מזה השגנו את ההצלחות הכי גדולות שלנו. נכנסנו למקומות הכי חשוכים, למחנות הפליטים והראנו לאויב שאנחנו לא מהססים ותוקפים." ~ מתוך ראיון שערך עימו רון בן ישי, "עשור לחומת מגן", באתר ynet,‏ 30 במרץ 2012 (מקור)
"אין פה פעילות אוטומטית ואנחנו לא נעשה משהו בלי הערכת מצב, אבל אין ספק שאנחנו חיים במציאות שהיא נפיצה מאי פעם. אני חושב שהשינוי הדרמטי, שאותו אולי ראוי להבליט, הוא שפעם היינו אומרים שכל עשור יש איזו מלחמה גדולה, וחשבנו במונחים של התרעה אסטרטגית. היום אנחנו נמצאים במצב שהעימותים הם פחות גורפים, אבל העודף בפנים וזה קורה ברעם ביום בהיר. לפני עשור, כשישבנו לשולחן הסדר, לא הערכתי שלמחרת אהיה ברמאללה. וכשהתעוררנו ב־12 ביולי בבוקר אף אחד בישראל או בחזבאללה לא העריך שבערב נהיה במלחמה." ~ מתוך ראיון שערך יואב לימור עם אלוף פיקוד צפון, יאיר גולן, "נשק אסטרטגי עובר מסוריה לחזבאללה", ישראל היום, 6 באפריל 2012
"הלקח הוא שרמת המוכנות, הדריכות והאימון שלנו למצבי משבר שיקרו במפתיע – הפתעה מצבית, לא הפתעה אסטרטגית – צריכה להיות הגבוהה ביותר, כי אירוע שמצית את העסק יכול להתרחש בשנייה אחת." ~ מתוך ראיון שערך יואב לימור עם אלוף פיקוד צפון, יאיר גולן, "נשק אסטרטגי עובר מסוריה לחזבאללה", ישראל היום, 6 באפריל 2012
"יש שקט מבורך שלא היה כמותו בצפון מאז סוף שנות השישים. ועדיין, הלקח המרכזי הוא שבפעם הבאה, אם נידרש למבצע צבאי רחב היקף בלבנון, נצטרך להסיר את האיום על העורף מהר ככל האפשר, וכדי לעשות את זה אנחנו צריכים להפעיל את צה"ל במלוא עוצמתו – וזה בדיוק מה שאנחנו מתכוונים לעשות." ~ מתוך ראיון שערך יואב לימור עם אלוף פיקוד צפון, יאיר גולן, "נשק אסטרטגי עובר מסוריה לחזבאללה", ישראל היום, 6 באפריל 2012
"באופן מוזר מאוד בעיניי הא־סימטריה נחשבת כחיסרון למדינות המסודרות. אני טוען שבדיוק ההפך הוא הנכון: יש א־סיטמריה מוחלטת בינינו ובין החזבאללה, והתפקיד שלנו הוא להראות לחזבאללה את נחת זרוענו במצב השרירי והנמרץ ביותר שלה." ~ מתוך ראיון שערך יואב לימור עם אלוף פיקוד צפון, יאיר גולן, "נשק אסטרטגי עובר מסוריה לחזבאללה", ישראל היום, 6 באפריל 2012
"למעשה החזבאללה זה פרויקט המהפכה, פרויקט ייצוא המהפכה, הכי מוצלח של איראן. נדמה לי שאני לא טועה בעניין הזה. וזו זהות שהיא מחייבת. האם היא מוחלטת? האם השפעתה של איראן על החזבאללה היא טוטאלית? כנראה שלא? אבל האם השפעתה של איראן היא ניכרת? כנראה שכן, והחזבאללה חש מחויבות לאפוטרופוס האיראני, שלמעשה מממן אותו, מצייד אותו, מכשיר אותו וגם מצפה שלכשיידרש יעשה את מה שאיראן חפצה. אני איש צבא ותיק, שלושים ושתיים שנים בשירות, נלחמתי בחזבאללה ברוב שנותיי הבוגרות. אני חושב שאני מכיר את כושר הלחימה שלו לא רע. נדמה לי, שבשיקול דעת מקצועי מאוזן לא מתלהם, לא מאצ'ואיסטי, אני יכול לומר שהחזבאללה יכול להפריע לצה"ל, הוא לא יכול לעצור את צה"ל. יש בכוחו של צה"ל להשתלט על מרחבי השיגור המאיימים על העורף, בפרק זמן יחסית קצר, ולהביא בכל תא שטח כזה לתבוסה מוחלטת של החזבאללה." ~ מתוך דברים שנשא בכנס של מרכז בגין סאדאת ב־30 במאי 2012, כפי שהתפרסמו בכתבה "אלוף פיקוד צפון: 'אל-קאעידה עלול לפעול מסוריה'" מאת שחר חי, באתר ynet (מקור)
"המפקד הבכיר חייב להיות אָשׁוּן – מילה נדירה במקומותינו שהוראתה: שילוב של איתנות, כושר עמידה וקשיחות." ~ מתוך מאמרו "על הפיקוד: הערות על מנהיגות קרבית ועל פיקוד בכיר" הוצאת אמ"ץ – תוה"ד, 2011, עמוד 6

נאמר עליו

"אני חושב שיאיר גולן חייב התנצלות בפני עם ישראל על הדברים המזעזעים. בזמנו שפשפתי את אוזניי כששמעתי אותו. הדבר היחיד שטוב שהוא אמר את זה בזמן וכך נמנע מינויו לרמטכ"ל." ~ נפתלי בנט על נאום זיהוי התהליכים (מקור)
"יאיר גולן, בן 47, התחנך על ברכי האידאולוגיה של השומר הצעיר. אביו, גרשון גולן, שירת שנים ארוכות בצבא הקבע, מ־48', והיה בתפקידו האחרון סגן קצין קשר ראשי, בדרגת אל"מ. גולן נשוי לרותי ואב לחמישה. בנו הבכור יתגייס בקרוב לקורס חובלים בחיל הים. הוא עצמו התגייס לצה"ל ב־80', לחטיבת הצנחנים. עמיתים לקורס הקצינים, שנתיים מאוחר יותר, זוכרים שדובר בו כבר אז כ'חומר של רמטכ"ל לעתיד'." ~ (מקור)
"יחד עם קבוצת קצינים, גולן אכן סומן בשלב מוקדם כמי שצפוי להגיע רחוק. השמות האחרים ברשימה כללו את אביב כוכבי, משה (צ'יקו) תמיר וגל הירש, שלושתם צעירים ממנו בשנתיים. כמוהו, גם הם התקדמו במהירות יחסית והשפיעו מאוד על פני פיקוד השדה של צה"ל בעשור האחרון. אבל בינתיים, גולן הוא היחיד מביניהם שהגיע לשולחן המטה הכללי." ~ (מקור)
"בהמשך דרכו הצבאית היה גולן מפקד פלוגת הנ"ט של הצנחנים, מפקד גדוד 890 בחטיבה, מפקד החטיבה המזרחית בדרום לבנון (תפקיד שבמהלכו נפצע ב־97' בהיתקלות עם חוליית חזבאללה) וראש מחלקת המבצעים במטכ"ל. ב־2000 מונה למפקד חטיבת הנח"ל. יחד עם מח"ט גולני תמיר ומח"ט הצנחנים כוכבי (ובמקביל למפקדי החטיבות המרחביות בגדה, בני דורו, הירש ונועם תיבון) הוביל את המבצעים הצבאיים הראשונים של צה"ל בגדה המערבית ובהמשך את מבצע 'חומת מגן', כיבוש ערי הגדה, באפריל 2002." ~ (מקור)
"כמו הירש, גולן ידע שהאמצעים העומדים לרשות האוגדה ופיקוד צפון לא יספיקו בעת מלחמה. ב־2004, בעיצומו של תרגיל מטכ"לי גדול, הזהיר את הרמטכ"ל אז, משה (בוגי) יעלון, שהתוכנית המבצעית של צה"ל לעימות מול חזבאללה, 'מגן הארץ', אינה רצינית משום שלא הוקצבו די כוחות לצורך ביצועה. בהעדר כוחות מספיקים, טען אז, 'מגן הארץ' נעדרת אחיזה במציאות ואינה יותר ממס שפתיים שמשלם צה"ל. דברים דומים אמר גולן גם לרמטכ"ל המלחמה, דן חלוץ, בטרם פרצה." ~ (מקור)
"בעת המלחמה עלה גולן פעם אחת לביקור בחזית. זה היה למחרת הקרב בבינת-ג'בייל, שבו נהרגו שמונה לוחמי גולני. גולן בא לעודד את רוחו של פקודו לשעבר, מח"ט גולני במלחמה, תמיר ידעי. ידעי שירטט לו תרשים של הקרב בעיירה. 'אבל איזו מטרה אמור המהלך לשרת?' תהה גולן. 'מה הרעיון המערכתי?' המח"ט השיב שאינו יודע. גולן ההמום מצא תמונה דומה גם במפקדת חטיבת הצנחנים, שלחמה בכפר עיטא א-שעב. בשובו למרכז חיבר מכתב לחלוץ ובו הצעה לצאת למבצע קרקעי נרחב, עד לליטני. הצעתו נדחתה." ~ (מקור)
"גם בלי שהסתבך בלבנון, כמעט נבלמה דרכו של גולן לדרגת האלוף. בשלהי כהונתו בגדה מעד קשות בפרשה שאינה אופיינית לו. כוח מגדוד 'חרוב' צולם בשכם כשאנשיו מבצעים 'נוהל שכן', שימוש באזרחים פלסטינים כמגן אנושי, בעת מעצר מבוקשים. נפתחה חקירה, שבה התברר שגולן אישר למפקדים בחמש הזדמנויות נוספות לנקוט הליך כזה, אף שהדבר נאסר במפורש בידי בג"ץ כשנה וחצי קודם לכן. גולן, שהיה מודע לפסיקה, התעלם ממנה ביודעין, בנימוק שבמקרים חריגים מוטב להפעיל את הנוהל, בהשוואה לאלטרנטיבה – הריסת בית דירות גדול ואף פגיעה באזרחים פלסטינים, רק משום שאולי מסתתר בבית מבוקש חמוש. הנימוק לא עמד בבחינה המשפטית." ~ (מקור)
"הרמטכ"ל אשכנזי, גולנצ'יק שלא מחבב במיוחד צנחנים בכלל ואת גולן בפרט (הוא עדיין זוכר לו לרעה תקרית בעת שגולן שירת כמג"ד בלבנון בתחילת שנות התשעים), נקלע לדילמה. מצד אחד, גולן הסתבך עם מי שאסור להרגיזם בשום מחיר, שופטי בג"ץ. מצד שני, מי אם לא אשכנזי מודע להיצע הפושר של מועמדים למטה הכללי, כשברור שגולן עולה באופן מובהק בכישוריו על רוב המועמדים האחרים. לבסוף, נרקח פתרון ביוזמת הפרקליטות הצבאית: גולן ננזף וקידומו עוכב בתשעה חודשים. זה מנע ממנו להתמנות למזכירו הצבאי של ראש הממשלה (ולנוכח ההשפלות שספג באחרונה בלשכת נתניהו האלוף מאיר כליפי, שמונה במקומו, נראה ששוב שיחק לו המזל), אבל סלל את דרכו לפיקוד העורף." ~ (מקור)
"האלוף (מיל') גיורא איילנד אומר שהפרשה היא דוגמה טובה לכך שלא כל תקלה מחייבת הדחת קצינים בכירים. המהלך הפשוט, מבחינת אשכנזי, היה להקריב את גולן ולוותר על קידומו. אבל אלוף פיקוד העורף גולן הוא שניהל בהצלחה, במבצע 'עופרת יצוקה', את הטיפול בישובי הדרום. סביר להניח שכמה החלטות נבונות שקיבל אז, באשר למועד פתיחת מוסדות החינוך, הצילו חיי אזרחים רבים. אילו מיהרו להדיחו בשל פרשת 'נוהל שכן', אומר איילנד, יתכן מאוד שקצין פחות זהיר ומנוסה היה מופקד על העורף בעת מלחמת הקסאמים בדרום." ~ (מקור)
"בינואר הקרוב יציין גולן שנתיים בפיקוד העורף. במטכ"ל האפרורי של אשכנזי הוא בולט כאחד הקצינים היעילים, המעמיקים ומרחיקי הראות. זה לא אומר בהכרח שכולם מחבבים אותו. פקודים לשעבר בנח"ל ובאוגדת איו"ש מדברים עליו בהערכה גדולה, אבל קצינים אחרים מתארים אותו כמרוחק ומסוגר ביחסי האנוש שלו (בתקופות מסוימות היו שהדביקו לו את הכינוי 'יהיר גולן'). גם כך, הוא צפוי להתמנות בקיץ הבא לתפקיד בכיר. ראש אמ"ן או אלוף פיקוד הצפון נראים ככיוונים סבירים." ~ (מקור)
"כמו גרשון או יאיר נוה שקדם לו, בא גולן מהדרג המסתער: הוא גדל בפלוגת הנ"ט של הצנחנים, ופיקד על גדוד 890, על חטיבת הנח"ל (כולל במבצע חומת מגן) ועל שתי האוגדות המרחביות הפעילות בגבול לבנון ובאיו"ש. נוה המשיך לפיקוד המרכז, פרש מצה"ל, וחזר אליו לאחרונה כסגן הרמטכ"ל. לג'רי, כמו לרבים מאלופי העורף הקודמים, זו הייתה התחנה האחרונה. גולן, שהוחלף השבוע באיל איזנברג, ייכנס בחודש הבא לתפקיד אלוף פיקוד הצפון, הפיקוד שקרוב יותר מאחרים בצה"ל לצבא הקלאסי, המתמרן, ומתפקד במסגרת המלחמה 'הגדולה'. זה מסמל את הדרך שעשה התפקיד שהוא עוזב, ההופך בהדרגה לתחנה חשובה בהכשרתו של מועמד לתפקידים הבכירים ביותר." ~ (ראיון)
"תיק העיתונות של גולן בן הארבעים ותשע הוא רזה למדי. אבל בריאיון הסיכום שלו הוא לא בורר מילים או מצטנע, אלא מפגין מזג מסתער. הוא טוען שהיה כך מיומו הראשון בתפקיד, ואפילו עוד לפני שנכנס אליו. אבל אי אפשר שלא לחוש שהאיש שגדל בצבא ההתקפה לישראל, התאהב במשימה שקיבל, ויביא גם לתפקידיו הבאים את ההבנה שבמלחמות של זמננו, החזית האזרחית תכריע לא פחות מאוגדת השריון." ~ (ראיון)
"מי ששומע בדברים של גולן טון מפעם, כמעט חזרה לדברים שהיום מסתכלים עליהם קצת באירוניה – יישוב מגויס, אחריות אישית ולא רק הסתמכות מלאת קיטורים על הרשויות – לא טועה. קצינים ששמעו השבוע שאני מראיין את גולן, אמרו לי, 'תתכונן, הוא יחפור לך על הבליץ בלונדון'. כפי שתקראו מיד, הבליץ אכן הגיע. אבל הדברים שלו רחוקים מלהיות אנכרוניסטיים או מגוחכים. 'גם היום לא נחלק מזון', הוא אומר. 'נביא למוגבלים, לנכים – אבל לא לכל האוכלוסייה. הציפייה שנעשה את זה היא שערורייה. האזרח צריך לפעול, ואז גם תהיה לו תחושה של התמודדות וחוסן. מי שנסגר במקלט ומחכה שהכול יגיע אליו, הוא בדיוק כמו חייל שלא עושה כלום – מרגיש חלש ומנוון. אם צריך לחלק מזון ותרופות, יעשו את זה מתנדבים. למה לא לרתום את בני הנוער, שהם נמרצים ותאבי הרפתקאות? בתרגיל הקרוב שלנו, 'נקודת מפנה חמש', יופעלו עשרת אלפים מתנדבים. ביקרתי במאה שמונים ממאתיים חמישים וחמש הרשויות בישראל. אמרתי לכל ראשי הרשויות, 'אתם צריכים להיערך כאילו אין פיקוד עורף'. לאנשים שלי אני אומר, 'אתם צריכים לעשות את המקסימום, עד למצב של החלפת הרשות'. כל אחד מתכונן למקסימום'." ~ (ראיון)
"מפקד הגזרה המזרחית בעוצבת לבנון, אל"מ יאיר, נפצע אתמול באורח קל עד בינוני בהיתקלות עם חוליית חזבאללה סמוך למוצב צד"ל בסוג'וד, ברצועת הביטחון בדרום לבנון. אל"מ יאיר, מלווה בקצינים וחיילים נוספים, הגיע אתמול בבוקר לביקור שתוכנן מראש במוצב סוג'וד. בתום הביקור, כאשר יצא מן המוצב, נפתחה לעבר השיירה בה נסע אש מנשק קל מטווח קרוב. מתחקירים ראשוניים עולה, כי מדובר היה בחולייה שהסתתרה בסמוך למוצב ואשר לא נצפתה מראש. חוליית החזבאללה נעזרה במתקפה בירי של פצצות מרגמה, שאיפשרו לה לחמוק מהשטח מבלי שנפגעה. פצצות המרגמה נחתו במוצב ובשטח, ואחת מהן נחתה בסמוך לאל"מ יאיר – אשר נפגע מרסיסים ברגל ובחזה. למרות הפציעה, שהוגדרה תחילה כקלה ואחר כך החמירה לבינונית, המשיך אל"מ יאיר לתת פקודות ולנהל את הקרב מול החזבאללה. תוך כדי חילופי האש הכבדים, שכללו ירי ארטילרי של צה"ל והפצצה של מטוסי חיל האוויר על עמדות החזבאללה באזור סוג'וד, טופל הקצין בידי רופא וחובש. רק לאחר שהאש פסקה נחת במקום מסוק של צה"ל, אשר העביר את אל"מ יאיר לטיפול בבית החולים רמב"ם בחיפה. זמן קצר לאחר שהגיע לבית החולים נותח הקצין ונמסר כי מצבו משתפר. בצה"ל בודקים כעת, אם היה לאנשי החזבאללה מידע מוקדם על בואו של אל"מ יאיר למוצב סוג'וד, ואם נעשה ניסיון מכוון לפגוע בו. בשנתיים האחרונות משקיע חזבאללה מאמץ רב לפגוע במפקדי צה"ל הבכירים בדרום לבנון, ובמסגרת זאת נעשו כבר שלושה ניסיונות שנכשלו לפגוע במפקד עוצבת לבנון, תת־אלוף אלי אמיתי. לנוכח הגברת פעילות חזבאללה נגד המפקדים הבכירים, הוחלט בצה"ל שלכל מפקד תתלווה בקביעות חוליית אבטחה מיוחדת, המורכבת מחיילים שעברו הכשרה כמאבטחי אישים. גם אל אל"מ יאיר נלוו אתמול מאבטחיו האישיים, אשר השתתפו בקרב מול המחבלים וסייעו לטפל במפקדם." ~ כתבה על פציעתו של גולן כמח"ט בלבנון. מתוך עיתון "הארץ", 28 בנובמבר 1997
"סגן הרמטכ"ל לדעתי התבלבל. הדברים שלו מעידים בעיקר על חוסר הבנה, שלא לומר זילות שואה. אין שום דבר בעולם שצריך להשוות לסיפור הזה." ~ שרת המשפטים איילת שקד, בעקבות דבריו המשווים תהליכים בחברה הישראלית לתהליכים בגרמניה שלפני השואה (מקור)
"במדינה מתוקנת היו מעיפים את סגן הרמטכ"ל מתפקידו עוד הערב. כל ניסיון להראות שיש משהו דומה בין ישראל לנאצים הוא בזוי." ~ שמעון ריקלין (מקור)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: יאיר גולן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יאיר גולן