שבועות

חג יהודי לביכורי קציר החיטים ולזכר מתן תורה

שבועות הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים. החג חל יום לאחר סיום ספירת העומר בת שבעת השבועות, ובלוח העברי הקבוע חל תמיד בו' בסיוון. בחג נהוג לקרוא את מגילת רות. לחג מספר שמות נוספים, בהם: חג הביכורים, חג הקציר, עצרת, וחג מתן תורה.

ילדה נושאת סל פירות ביכורים

כלליעריכה

  • "ביכורים ראשית הפרי, זה הטנא מעוטר, מקושק ומהודר, מינחתי ושימחתי, פרי גני ועמלי." ~ שרה לוי תנאי, "ביכורים ראשית הפרי"
  • "זה שבועות שאני מתפעם מן הטבע, יציר כפותיו של אדם, תפארת בריאה, תן לי לשמור בי אביב, ותן לי עוד רגע כי חג בלבן תמיד עורר בי תקווה." ~ חמוטל בן זאב, "זה שבועות"
  • "קרבו ימי חג השבועות. ילדי העיירה כבר היו מתהלכים, יחידים וקבוצות, ברחובות הצדדים ומסתכלים בנופי האילנות. בוחנים בעיני מומחים אילו יפים ליטול מהם 'ירק לשבועות'." ~ אשר ברש, "תמונות מבית מבשל השיכר"
  • "בהיעדר מקדש, קורבנות וביכורים, נקבע עיקרו של חג השבועות כחג מתן תורה... לימוד התורה והתפילה באו במקומם של הקורבנות והמקדש. עם ישראל הפך מ'עם המקדש' ל'עם הספר'." ~ יהודה ברנדס
  • "חג השבועות הוא חג מקראי שעיקרו חקלאי. במהלך הדורות כנראה בראשית ימי הבית השני קיבל חג זה גם את התורה והפך להיות 'חג מתן תורה'. בימי הביניים מקבל חג זה תפנית נוספת – בחוגים שונים של יהדות המזרח מתפתח מנהג – תיקון, ובמילים שלנו – תיקון ליל שבועות." ~ יכין אפשטיין

מקורות יהודייםעריכה

  • "יש מי שקורא ביום טוב של עצרת החמישה חומשי תורה כולם, ויפה הוא עושה שבה נכללים כל דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים והיום גורם לעניין זה יותר מבשמיני חג עצרת, וצדקה יחשב לו לעטר יום זה בעטרת כל התורה כולה." ~ ספר סדר היום, סדר חג שבועות
  • "ראוי להכין מטעמים מתוקים ומוטעמים לחכו ביום זה, ויש נוהגין 'בתבשיל של חלב ונותנין דבש עליו' לקיים (שיר השירים, ד', י"א) 'דבש וחלב תחת לשונך'." ~ כלומר, "דבש וחלב" בפסוק זה היא מטפורה לתורה שניתנה לפי המסורת בחג זה, ספר סדר היום, סדר חג השבועות
  • "חג השבועות הוא 'זמן מתן תורתנו', ולא 'זמן קבלת תורתנו', כי התורה ניתנה לכל ישראל שווה בשווה – אולם כל אחד קיבל ממנה לפי כוח שכלו ועוצם השגתו." ~ רבי מנחם מנדל מקוצק

ראו עודעריכה