יצחק בשביס-זינגר

יצחק בשביס-זינגר (ביידיש: יצחק באַשעוויס זינגער) (21 בנובמבר 1902 - 24 ביולי 1991), סופר יהודי פולני־אמריקני, מגדולי הסופרים ביידיש, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1978.

יצחק בשביס-זינגר

כללי

• "אנו חייבים להאמין בבחירה חופשית - אין לנו ברירה".
• "החיים הם סיפור של אלוהים, אפשרו לו לכתוב אותו".
• "אני אסיר תודה, כמובן, על הפרס ואסיר תודה לאלוהים על כל סיפור, כל רעיון, כל מילה וכל יום".
• "כשאתה בוגד במישהו אחר אתה גם בוגד בעצמך".
• "אינני ממציא דמויות שכן אלוהים כבר המציא מיליוני דמויות... ממש כשם שמומחים לטביעות אצבעות אינם יוצרים טביעות אצבעות אלא לומדים כיצד לקרוא אותם".
• "סיפור משמעו עבורי עלילה בעלת הפתעה... הרי כך הם החיים, מלאי הפתעות".
• "היהודים היו בגלות למשך 2,000 שנה, חיו במאות ארצות, דיברו במאות שפות ועם זאת שמרו על לשונם העתיקה, העברית. הם שמרו גם על הארמית ולאחר מכן על היידיש, שמרו על ספריהם ושמרו על אמונתם".
• "הספק הוא חלק מכל דת. כל ההוגים הדתיים היו גם ספקנים".
• "הידע שלנו הוא אי קטן באוקיינוס הגדול של הלא נודע".
• "ילדים אינם קוראים על מנת לגלות את זהותם, להשתחרר מאשמה, להרוות את הצמא למרד או לברוח מהניכור. אין להם צורך בפסיכולוגיה... הם עדיין מאמינים באלוהים, במשפחה, במלאכים ושדים, במכשפות, בגובלינים, בלוגיקה, בכנות, בפיסוק ובשאר דברים מיושנים... כאשר ספר משעמם הם מפהקים בלי בושה. הם אינם מצפים מהסופר לגאול את האנושות אלא משאירים למבוגרים את האשליות הילדותיות הללו".

שיחות עם יצחק בשביס-זינגר

דף ציטוטים מורחב – שיחות עם יצחק בשביס-זינגר

• "עמוק בלבו, רוצה כל סופר לספר את האמת."
• "רק דגי רקק שוחים באסכולות."
• "אנשים אינם יכולים לתפקד ולצמוח בדרך חשיבה ניטרלית לחלוטין. אדם ניטרלי, מבחינה מוסרית, הוא מפלצת."
• "מתוך חוק אחד בתורה יצרו שמונה־עשר חוקים במשנה ושבעים בגמרא. זאת היתה היצירתיות שלהם."
• "אמן כמוהו כסוס – הוא זקוק לשוט."
• "מעולם לא חיזרתי אחרי נשים. הן נאלצו לבוא אליי, כיוון שהייתי ביישן."
• "איני סבור שסיפור הוא טוב כאשר עליי להתאמץ לקראו."
• "אני חושב שצריך להיות חוק שספר לא יעבור אלף עמודים."
• "אברי־המין מבטאים את נפש האדם יותר מכל איבר אחר בגופו. הם אינם דיפלומטים."
• "קורא אמיתי אינו מתעניין במיוחד בשם המחבר."
• "כשאתה רעב אינך מתעניין בביוגרפיה של האופה."
• "יהודי הוא מין אדם, שאינו מתחשב במספר הפעמים שהתאכזב."
• "בחיים יש יותר יוצאים מן הכלל מאשר כלל."
• "ספרות היא רכילות שאינה גורמת נזק."
• "סופר חייב לשכוח את עצמו, לפחות לזמן מה."
• "הקשר הטוב ביותר עם האנושות הוא דרך המין. כאן אתה לומד דברים רבים על החיים, כיוון שביחסי מין ובאהבה נחשף האופי האנושי, יותר מאשר בכל דרך אחרת."
• "נער בא ל'חדר' ואמר: 'הידוע לך שאבי רצה לסטור על אוזני?' שאל המורה: 'וכיצד אתה יודע זאת?' השיב הנער: 'הוא סטר עליה.' "
• "בתנ"ך, אין מספרים לך מה חשב האדם. רק מה עשה. זו גם הסיבה שאנשים קוראים עיתונים בעניין רב יותר מאשר ספרים."
• "מאותו הרגע שסופר מתחיל לעסוק בהכללות או בהמוני אדם, הוא יצא מהמקצוע."
• "היהודים הם מקרה כה מיוחד בהיסטוריה האנושית שאילולא קרה – לא היינו מאמינים שהוא אפשרי."
• "אם תכתוב על דברים ואנשים שאתה מיטיב להכיר – תגלה את שורשיך."
• "לעתים אני חושב שתחושת השעמום מתחילה ברחם."
• "בראשית קיימת האווירה של הסיפור."
• "עליי להשתכנע, או לפחות להשלות את עצמי, שרק אני מסוגל לכתוב את הסיפור המסוים הזה."
• "אלוהים לא סיפק לנו אינטלקט וכוח פיזי די צורכנו, אך כשהדבר נוגע לרגשות ולתאוות, הוא היה נדיב מאוד."
• "כאשר ספרות נהיית אינטלקטואלית מדי – היא מאבדת הכול."
• "סופר טוב כותב על דברים שמעוררים את יצריו."
• "רק חובבן יכתוב על כל נושא."
• "אני מאמין שאלוהים הוא אלוהים דומם, ויש סיבה טובה לשתיקתו."
• "הידע התקדם בצעדי ענק, אך הרגשות הם אותם רגשות."
• "כל הוגי הדת היו ספקנים."
• "הנערה שתאהב אותך תשאלך עשר פעמים ביום, 'האם אתה אוהב אותי?' ועליך תמיד להשיב, 'כן, כן, כן!' "
• "אם הטלפתיה קיימת זכותה להיקרא טבעית. כמו כוח המשיכה."
• "אנו יכולים לקיים החלטות רק אם התקבלו כהחלטה חברתית."
• "ככל שתיתן לסיפור יותר כח ריאליסטי, כך אתה מגדיל את כוחו המיסטי."
• "אם אתה יכול להשוותה, שוב אינה ספרות."
• "לעתים די לסיפור בחמישה או שישה משפטים."
• "יהודי הגולה, אומר לעצמו בערבו של יום: 'תודה לאל, חיית יום. אסון גדול לא נתרחש'."
• "החשד, שהסופר הוא תמיד גיבור ספרו, מזיק מאוד לספרות."
• "אני יכול להאמין בחוכמת אלוה, אך איני רואה את רחמיו."
• "הספרות עוסקת בעבר, לא בעתיד."
• "בעשרת הדברות יש מסרים טובים דים, שאיננו זקוקים לנוספים."
• "המוות הוא הגאולה הבטוחה היחידה. כל בשורות הגאולה האחרות מאכזבות אותנו."
• "מדוע להרהר במוות כשאתה יכול לחשוב על מניות?"
• "התאבדות יכולה להיות הדרך הנעלה ביותר לומר לאלוהים: 'איני מסכים עם הדרך שבה אתה מנהל את העולם, ועל כן – קח בחזרה את מתנתך הגדולה. איני רוצה בה עוד'."
• "יחסי עם האל הם יחסי מחאה."
• "אינך יכול לכתוב ביקורת על ספר בן טריליון עמודים אחרי עמוד אחד בלבד."
• "לפעמים נדמה לי שנמאסו על הכל־יכול דברי השבח והחנופה שאנו מרעיפים עליו."
• "מה הם יודעים - כל המלומדים הללו, כל הפילוסופים הללו - על שכמותך? הם שכנעו את עצמם כי האדם, הנפשע שבכל המינים, הוא נזר הבריאה. כל היצורים האחרים נבראו רק כדי לספק לו מזון, עור, ולסבול ייסורים והשמדה. מבחינתם, כל בני האדם נאצים; עבור בעלי החיים כל יום הוא טרבלינקה."
• "כשהייתי צעיר שאלתי את עצמי מדוע היהודים מודים כל העת לריבונו של עולם על כל צרה שבאה עליהם? באותה מידה אני מעריץ את ענוותם."
• "רק אלוהים יודע, כמה אין־ספור החלטות קיבלתי בחיי ולא הגשמתי. למשל, החלטתי לקום בשמונה בבוקר וקמתי בעשר."

מתוך יצירותיו

• "באיזה שהוא מקום ידעתי שזהו אוצר רוחני בשבילי. הכול בתוכי קרא: על זה צריך לספר. את זה צריך לתאר." ~ בית הדין של אבא
• "כשאיזה גנב מן החבורה היה צריך לכתוב מכתב לאבא־אמא, או לבואנוס איירס, הוא היה בא אל יארמה כדי שיכתוב עבורו. יארמה כתב את המכתב ביידיש, ואת הכתובת על המעטפה - ברוסית." ~ יארמה וקיילה
• "הוא השתייך לדור הישן. כעת צמח דור חדש של גנבים, כייסים, גובי דמי חסות, בריונים ופרחחים שהיו מוכנים לסכן את חירותם ולרצוח תמורת כמה פרוטות. אבל הדור הוותיק עדיין היה מספיק חזק, והיה בכוחו לחסום את הזאטוטים מלהתקרב יותר מדי אל הצלחת." ~ יארמה וקיילה
• "הרמן הספיד בלבו את העכברה, שבילתה במחיצתו חלק מחייה ונאלצה לעזוב את העולם הזה בגללו: 'מה הם יודעים - המלומדים האלה, הפילוסופים האלה, כל שועי העולם - על ברייה שכמותך? הם שכנעו את עצמם כי האדם, המזיק הגדול מכולם, הוא נזר הבריאה. כל שאר היצורים לא נוצרו אלא כדי לספק לו מזון, עורות ופרוות; הם ערוכים לשימושו, והוא רשאי לענותם ולהשמידם ככל שיחפוץ. ביחס לבעלי החיים, כל בני האדם הם נאצים וכל יום הוא טרבלינקה." ~ כותב המכתבים
• "דווקא משום שאלוהים רוצה שאנשים יהרגו זה את זה וישחטו בהמות תמימות זו הסיבה מדוע בני האדם צריכים לעזור לבני אדם ובעלי חיים, ובכך להפגין שהם לא מאשרים את הדרך שבה אלוהים מנהל את העולם." ~ אהבה וגלות

עושה הנפלאות מלובלין (1960)

• "יאשה היה בקיא באותיות הקטנות. ידע לקרוא רוסית ופולנית, ושלט בחישובים מחוכמים. לכן כל ויכוח אתו היה הימור עם הפסד ברור."
• "בלובלין הופיע לעתים רחוקות, ואלה שראו את הלהטים שלו סיפרו על כך בהתפעלות. הוא הלך על ידיו, אכל אש, בלע חרבות והתהפך לאחור כמו קוף. היו לו כמה וכמה להטים, שאיש לא היה יכול לחקותם. היו סוגרים אותו בלילה בתוך תא נעול מבחוץ, ובבוקר הוא שוטט לו בנחת בשוק. המנעול נשאר שלם. דבר לא עזר. "

העבד (1962)

• "איוָה לו יצר הרע תחום עבירות ששרשן עמוק בטבעו של אדם."
• "הם הונו את הבריות ואכלו מצה שמורה. הוציאו דיבת־אנשים רעה ואכלו בשר כשר למהדרין."
• "הבחורות הלנות ברפתות ורועות הצאן התגרו בו עד עצם היום הזה. קומתו הגבוהה מצאה חן בעיניהן."
• "הבחורים והאלמנים שבכפר חיזרו אחריה, אבל היא דחתה את כולם. גבוהה הייתה מן האחרות."
• "הזכרון קמצן הוא. ממאן הוא לתת, אך אם תתעקש ולא תזוז ממקומך, נותן ומוסיף ונותן. אפשר טיפין- טיפין למצות ממנו כל מה שקלט בשעתו."

שונאים סיפור אהבה (1966)

• "הנשמה, כמוה כגוף, מסוגלת לשאת פגעים רבים עד למידה מסוימת ולא יותר. אחר כך חדלים לחוש כאב."
• "שביעות הרצון העצמית שאיתה יכל האדם לבצע במינים אחרים ככל העולה על רוחו, הדגימה את התיאוריות הגזעניות ביותר: העקרון שלפיו החזק צודק."
• ”ניו יורק מלאה שודדים, אך אין מה לדאוג לחנות. לפני כמה ימים, כשנעלתי את החנות, שאל אותי אחד השכנים, בעל המטוויה, אם איני פוחדת מפני גנבים; ואני עניתי לו שהפחד היחיד שלי הוא שמא יפרוץ איזה סופר-יידיש אל החנות בלילה ויכניס פנימה ספרים נוספים.”

האחוזה (1969)

• "חייב אדם להתגבר על כל המכשולים באומץ רוח."
• "מותרות כגון אלה, אשר מלכתחילה מהווים רק קישוט, יהפכו במהרה לצרכים שלא ניתן לוותר עליהם."
• "נדר שלעולם לא יהיה כעשירי וארשה המלאים יהירות, תמיד יישאר יהודי פשוט וצנוע."
• "הוא זכר את מה שנאמר שחייב אדם לומר את התפילה לאט לאט, כמי שמונה מטבעות זהב."
• "בעומדו ליד החלון ראה נערות עוברות, ואחת מהן, כך הניח, הייתה כלתו המיועדת."
• "בוארשה הקדים החורף לבוא אותה שנה. שלג כבד ירד מיד לאחר חג הסוכות."
• "מה נעים היה לעמוד על החול ולהתבונן בגלים הקצופים ומתכרבלים."
• "החרדה, התקפי הבכי הליליים וחוסר שינה עירערו את בריאותה."

תאוות (1970)

דף ציטוטים מורחב – תאוות (ספר)

• "מעולם לא שיערתי כי הלילה יכול להיות ארוך כל כך."
• "כשפוקדות הצרות את האדם, עולים דברים תמוהים על דעתו."
• "מכיוון שהחלטתי לחיות, אקח אותך כפי שהנך."
• "הם מפטפטים תמיד על המהפכה החברתית, אף על פי שאם תבוא המהפכה, אם יהיו קורבנותיה הראשונים."
• "טוב כשיכול אדם לראות לפחות כוכב אחד. שאם לא כן, היה שוכח שיש שמים מעליו."
• "אהיה פנוי כאן הרבה לכתיבה. וכל הדרוש לי הוא השראה בלבד."

שבת בפורטוגל (סיפור קצר)

• "שוב אני באירופה שבה קיימים זה לצד זה הישן והחדש. ליד החלון הפתוח ריענן אותי משב, שניחוחו נשכח ממני בשנות ישיבתי באמריקה. רעננות השדות היתה בו. ריח וארשה, בילגוריי ומשהו שאין להגדירו."
• "הוא הצביע על מצבות זיכרון, בניינים עתיקים וכנסיות ברובע אלפמה. נכנסנו לסימטה המספיקה למעבר מכונית אחת בלבד."
• "הצעירים היו שקטים להפליא, ונהגו במבוגרים כבוד מהסוג שגם אני חונכתי לקיימו."
• "היא שאלה אותי משהו בפורטוגזית, אבל הקול וצלילו היו כצלילי היידיש של אסתר. נדמה היה לי, שהבינותי את המילים שלה לפני שתורגמו."

מכתב קטן לאמא (סיפור קצר)

• "אבא היה בן־אדם חכם, סנדלר טוב, בעל־צדקה, והאיש ההגון ביותר בפראמפול. מילה שלו הייתה תמיד מילה. מעולם לא הבטיח דבר אם לא ידע בוודאות שהוא יכול לעמוד בדיבורו."
• "המחשבה על שלשלת הדורות שנמתחת בינו ובין האבות הקדומים גרמה לו הנאה רבה. זה היה כאילו גם הוא — אבא הסנדלר — נמנה עם צאצאי ירך יעקב, וגם לו יש חלק בחוּמש: הוא וילדיו הם בני זרע ישראל, והם יהיו רבים כחול אשר על שפת הים וככוכבי השמיים במרום."
• "הרגיש שהעיירה הקטנה שלו היא טבור העולם, וביתו הקט ניצב בראש הטבור הזה, ומפעם לפעם חשב שכאשר המשיח יבוא וכל היהודים יעלו לארץ ישראל עם רכושם ובני ביתם, הוא יישאר לגור בפראמפול, באותה בקתה על ראש הגבעה. אבל בשבתות ובחגים הוא יעלה על ענן ויעוף איתו לירושלים."

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: יצחק בשביס-זינגר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יצחק בשביס-זינגר