פתגמים ארמיים

דף זה מרכז רשימת פתגמים בשפה הארמית.

כתיב בארמית

---

א

• "או חברותא או מיתותא."
  • מילולית: או חברות או מוות.
• "איהו בי קארי ואיתתיה בי בוציני."
  • מילולית: הוא בדלועים הקטנים ואשתו בדלעות הגדולות. במשמעות: האשה מחרה-מחזיקה אחרי בעלה.
• "איסתרא בלגינא, קיש-קיש קריא."
  • מילולית: מטבע בודד בכד מקשקש. הביטוי מתייחס לאדם ריק מתוכן, המרבה דיבור או עושה הרבה רעש מתוך בורות.
• "איתתך גוצא - גחין ולחיש ליה."
  • מילולית: אשתך נמוכה - התכופף ולחש לה. במשמעות: דבר עם אשתך (ובהכללה: עם כל אדם) לפי רמת הבנתו. או לפי רש"י להיפך: אשתך נמוכה - התכופף ושמע בקולה.
• "אסא דקאי ביני חילפי אסא שמיה ואסא קרו ליה."
  • מילולית: הדס הנמצא בין קוצים הדס שמו והדס קוראים לו. במשמעות: דבר (אדם) אינו משנה את טבעו גם אם אינו במקומו.

ב

• "בהדי הוצא לקי כרביא."
  • מילולית: בגלל הקוצים נפגע הכרוב. במשמעות: אוי לרשע ואוי לשכנו.
• "בהדי כבשי דרחמנא למה לך."
  • אין להתעסק בחשבונות שמיים.
• "בוצין בוצין מקטפיה ידיע."
  • מילולית: דלעת דלעת מגידולה ידועה. במשמעות: טיבו של דבר (של אדם) ניכר מראשיתו.
• "בירא דשתית מינה לא תשדי ביה קלא."
  • מילולית: באר ששתית ממנה אל תזרוק בה רגב אדמה.
• "ברא כרעיה דאבוה."
  • מילולית: הבן רגלו של האב. במשמעות: הבן כאביו. (או: הבן מחזיק את אביו)
• "בשוק סמייא צווחין לעווירא סגי נהור."
  • מילולית: ברחוב העיוורים קוראים לשתום העין 'מאור גדול'. במשמעות: במקום שאין ידענים, גם מי שיודע מעט מתבלט.
• "בתר גנבא גנוב, וטעמה טעים."
  • מילולית: אחר הגנב גנוב, וטעם את הטעם. במשמעות: הגונב מגנב, גם הוא מרגיש טעם גניבה.
• "בתר מרי ניכסי ציבי משך."
  • מילולית: אחר אדון-הנכסים נמשכים הקרשים. במשמעות: כסף הולך אחר הכסף הגדול.
• "בתר עניא אזלה עניותא."
  • מילולית: אחרי העני הולכת העניות. במשמעות: קשה להחלץ מן העוני.

ג

• "גיורא - עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה."
  • מילולית: גר, עד עשרה דורות, אל תבזה גוי בפניו". במשמעות: אדם רגיש לעולם לחסרונות אבות אבותיו.
• "גמלא אזל לאיבעי קרני, אודני דהוו בהדיה גזזינהו מיניה."
  • מילולית: הגמל הלך לבקש קרניים, אוזניים שהיו לו גזזו ממנו.
• "גמלא במדי אקבא רקדא. הא קבא והא גמלא והא מדי ולא רקדא."
  • מילולית: גמל רוקד על קב במדי. הנה קב והנה גמל והנה מדי - ולא רוקד. במשמעות: התיאוריה שלך לא מתקיימת במציאות.
• "גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי."
  • מילולית: הגנב על פתח הפריצה קורא לאלוהים. במשמעות: אדם מבקש עזרת האל אפילו לדבר עבירה.

ד

• "די לחכימא ברמיזא."
  • מילולית: די לחכם ברמז. במשמעות: לאדם חכם מספיק רמז על מנת להבין.
• "דינא דמלכותא דינא."
  • מילולית: דין המלכות הוא הדין. במשמעות: החוק מחייב.

ה

• "הַּא בּהַּא תּליא."
  • מילולית: זה תלוי בזה. זה כרוך בזה.

ז

• "זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי."
  • מילולית: זרוק מקל לאוויר, לשורשו בא. במשמעות: אדם חוזר תמיד לשורשיו.

ח

• "חברך חברא אית ליה."
  • מילולית: חברך, חבר יש לו. יכול להיאמר במשמעות "אין סודות / השמועה מתפשטת מהר"
• "חברך מית אשר, איתעשר לא תאשר."
  • מילולית: חברך מת - תסכים, חברך התעשר - אל תסכים. במשמעות: אדם אינו רוצה להאמין בדברים טובים הקורים לזולתו.
• "חמרא אפילו בתקופת תמוז קרירא ליה."
  • מילולית: החמור, אפילו בקיץ קריר לו.

ט

• "טוביה חטא וזיגוד מינגד?"
  • מילולית: טוביה חטא וזיגוד נענש? במשמעות: מדוע נענש החף מפשע?

י

• "יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא."
  • מילולית: יפה העניות ליהודים, כרצועה אדומה לסוס לבן.

כ

• "כד הוינן זוטרי לגברי השתא דקשישנא לדרדקי."
  • מילולית: כשהיינו קטנים - (הזדקקנו) לגברים, עכשיו כשהזדקנו - (אנו זקוקים) לילדים.
• "כזוזא מלעיל, כאיסתרא מלתחת."
  • מילולית: כזוז (מטבע כסף, דינר) מלמעלה, כאיסתרא (מטבע כסף קטנה יותר , מחצית הזוז בערכה)מלמטה" במשמעות: השפע מלמעלה אינו מגיע כולו למטה. בתלמוד במסכת סוכה יש להבין את הפתגם במשמעות: אור הנכנס דרך חור קטן בסכך יוצר על הקרקע כתם אור גדול אבל חיוור.

ל

• "לחכימא ברמיזא, לשטיא בכורמיזא."
  • מילולית: לחכם ברמז, לטיפש באגרוף.
• "ליבעי אינש רחמי אפילו עד זיבולא בתרייתא שלמא."
  • מילולית: יבקש אדם רחמים אפילו עד כיסוי קברו. במשמעות: אסור להתייאש.
• "לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן."
  • מילולית: אין דין ואין דיין, הפקרות משפטית.
• "לפום גמלא שיחנא."
  • מילולית: לפי הגמל - המיטען.
• "לפום צערא אגרא."
  • מילולית: לפי הצער - השכר.
• "למתא דירקא - ירקא שקיל."
  • מילולית: למקום של ירקות - ירקות לוקח. במשמעות: תבן לעפריים, קרח לאסקימוסים וכו'

מ

• "מאי חזית דדמא דידך סומק טפי?"
  • מילולית: מה ראית שהדם שלך אדום יותר? במשמעות: כשמדובר בחיים ומוות כל בני האדם שווים.
• "מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא."
  • מילולית: מגג גבוה לבור עמוק. הביטוי יכול להתייחס להדרדרות במצבו של אדם שהיה פעם במרומי גדולתו וכעת מצוי בשפל המדרגה.
• "מאן דסני עלך - לחברך לא תעביד."
  • מילולית: מה ששנוא עליך, לחברך לא תעשה.
• "מטייל ואזיל דיקלא בישא גבי קינא דשרכי."
  • מילולית: מטייל והולך הדקל הרע אל עצי הסרק. במשמעות: הלך זרזיר אצל עורב, מצא מין את מינו.
• "מלתא דתמיהא מידכר דכירי לה אינשי."
  • מילולית: דבר תמוה זוכרים אותו אנשים.
• "מלה בסלע משתוקא בתרין."
  • מילולית: מילה בסלע (שקל), שתיקה בשניים.
• "מלי כריסי זני בישי."
  • מילולית: מילוי הכרס אכילה רעה. במשמעות: שובע גמור מביא רעה.

נ

• "נפישי גמלי סבי דטעיני משכי דהוגני."
  • מילולית: רבים הגמלים הזקנים הטעונים עורות בכרים (גמלים צעירים). במשמעות: גיל צעיר אינו מבטיח אריכות ימים על פני מבוגרים.

ס

• "סדנא דארעא חד הוא."
  • מילולית: בסיס הארץ אחד הוא. במשמעות: בכל מקום האנשים דומים בהתנהגותם.

ק

• "קדירה דבי שותפי לא קרירא ולא חמימה."
  • מילולית: קדירה של שותפים אינה חמה ואינה קרה. במשמעות: אי אפשר להגיע למצויינות כאשר האחריות מתחלקת בין אנשים אחדים.
• "קַרְיָנָא דְּאִגַּרְתָּא אִיהוּ לֶהֱוֵי פַּרְוַנְקָא."
  • "מי שקורא את המגילה צריך לקיים אותה." במשמעות: פניה אל מוסר ההודעה (מציע ההצעה) ואמירה כי ראוי שימשיך במה שהתחיל ויפעל ליישם אותה.

ר

• "רחילא בתר רחילא אזלא, כעובדי אמה כך עובדי ברתא."
  • מילולית: כבשה אחר כבשה הולכת, כמעשי האם כך מעשי הבת.
• "רבי רבי, בר ברתך אנא."
  • מילולית: גדל גדל, ועדיין רק בן בתך אני. במשמעות: גם אם גידלת את הנכד שלך, בסופו של דבר הוא תמיד יזכור שאתה לא אבא שלו.

ש

• "שותא דינוקא בשוקא - או דאבוה או דאימיה."
  • מילולית: דברי הילד ברשות הרבים - או של אביו או של אמו.
• "שליח ערטיל וסיים מסאני."
  • מילולית: שליח ערום ונועל נעליים במשמעות: מתקשט במקום הלא נכון.

ת

• "תעלא בעידניה סגיד ליה."
  • מילולית: שועל, בזמנו, סגוד לו. במשמעות: יש לכבד את השלטון גם כשאינו ראוי

קישורים חיצוניים

ערך מילוני בוויקימילון: ארמית

ספר לימוד בוויקיספר: ארמית