פתגמים גאורגיים

דף זה מרכז רשימת פתגמים בשפה הגאורגית.

"סנונית אחת לא תוכל להביא את האביב".

---

• "אחי, כוחך הוא באחיך!" (מקור כוחך החברתי הוא האחווה המשפחתית)
• "אחרי שהחולה מחלים, הוא מתחיל לשנוא את הרופא". (הגאווה עלולה להכריע את הכרת התודה)
• "אין איש, שערכו כשל אימא". ("אין כמו אימא", "אימא יש רק אחת")
• "איש אינו בלתי ניתן לתפיסה". (ניתן ללכוד כל אדם, אם המצוד רציני והרודפים נחושים – הפשע, או המרד האלים, אינם משתלמים)
• "איש בודד הוא מסכן גם בזמן שהוא אוכל". (א. גם אם האדם אוכל לשובע, אם אינו עושה זאת בחברה, נמנעת ממנו אחת ההנאות החשובות בחיים – סעודת-רעים. ב. סיפוק צורכי הגוף אינו מפצה על העליבות הנפשית שמתלווה לבדידות)
• "איש רע מעדיף את עשיית הרע על פני נשמתו וליבו".
• "אם עשית מעשה טוב – הנחת אבן, תמשיך ללכת – ותיתקל בו מולך". (מעשים טובים ישתלמו לך בעתיד)
• "אני אליך, ואתה אל השדים!" (הפתגם הזה תמיד נאמר בגוף שני, כאשר הדובר בעצם רוצה לומר לבן-שיחו: 'אתה ממש כפוי-טובה – אל תפנה אליי את גבך בעוד אני מתאמץ להיטיב עימך בעצה ובעזרה')
• "ארנב מקומי ייתפס על ידי כלב-ציד מקומי". (שוחרי-הרע הגדולים ביותר עבור האדם, כמו שוחרי-טוב, נמצאים בקהילתו או בסביבת מגוריו – אם אתה רודף מישהו שפשע ונמלט, או פשוט התריס נגד סמכותך, תוכל לתפוס אותו רק בסיוע בני-קהילתו)
• "את האוהב תגנה בפנים, את האויב – מאחורי גבו". (הביקורת עוזרת)
• "את מה שהרוח הביאה, הרוח גם תיקח". (אם הצלחתך היא רק תוצאה של מזל, לא תוכל ליהנות ממנה לזמן רב)
• "בחורה עדינה – ורד הלב, בחור עדין – דאגת הלב".
• "בטלן התיישב על אבן – לאבן נוספה אבן". (הבטלנים חסרי-חשיבות)
• "גם המצפון הוא סחורה טובה". (לא רק נכסים חומריים חשובים)
• "האדם תכנן – האל צחק". (לא האדם מכריע את גורלו)
• "האורח הוא של אלוהים". (א. האורח הוא מתנה של אלוהים לאדם. הוא נשלח כדי להקל על האדם לעמוד במבחן הנתינה לזולת, לכן צריך לחלוק לאורח כבוד-מלכים ולהתייחס אל משאלותיו כאל חוקים. ב. מטרת שליחותו של האורח הוא לגרום למארח להצטיין בנתינה ובכך לעזור למארח למצוא חן בעיני אלוהים – כמו בזמן פולחן רשמי. מסיבה זו, מרגע שהאורח נכנס לבית, הוא כאילו נכנס למקדש שנועד לעבודת אלוהים: כל פגיעה בו – לא משנה באילו נסיבות ועל ידי מי – היא חילול קודש נורא. פגיעה כזו מהווה גם פגיעה אנושה בכבודו של המארח)
• "הילד נשאל: 'למה אתה בוכה?', הילד ענה: 'כי זה עובד'". (הילדים יודעים איך לנצל את אהבת ההורים)
• "הכוח הוא באחדות".
• "המבצר נפרץ מבפנים". (הפתגם כביכול קובע כלל-ברזל. המשמעויות: א. אם אתה רוצה להכריע את הנצורים, לחשוף את הקושרים, או ללכוד את הנמלטים, קודם גלה מי מהם מוכן לבגוד בהם תמורת פרס או מתוך פחד. ב. הבוגדים שבקרבנו תורמים למפלתנו יותר מאשר תבונתו ועוז-רוחו של האויב. ג. גם אם תפיסתו של פושע לא מתאפשרת, אין זה אומר שהוא מושלם, כי הוא יסגיר את עצמו לבד: בין אם בשגגה – אם הוא שאנן או חסר-מעצורים, ובין אם מרצון – אם נותר בו שמץ של מצפון)
• "המוות כלל לא מפחיד אותי, אם רק הבושה תתרחק ממני". (בגאורגית הפתגם מחורז. המשמעות: הכי חשוב, זה ששמו של אדם לא ייפגע)
• "הסייח מקפץ על משפחה (clan)". (הפתגם מנוסח כמשל לאקוני. פירוש מילולי: הסייח לא מקפץ על רגליו, אלא "על הדם שלו", כלומר הוא לא נוהג לקפץ משום שיש לו רגליים ארוכות וחזקות, אלא מפני שזוהי תכונת התנהגות שהוא ירש מלידה כבן למשפחת הסוסים. המשמעות: צפוי שילד או צעיר יתנהגו כהוריהם או אבותיהם, כי הם יורשים מלידה את תכונות ההתנהגות של המשפחה)
• "הציפור שהתעוררה מוקדם – ניקתה את המקור שלה, זו שהתעוררה מאוחר – ניקתה את עיניה". (כלומר, המקדימה כבר שבעה מאוכל, בעוד המאחרת ישנה – "כל הקודם זוכה")
• "הקצרות לא מביישת את החרב, ונמיכות הקומה – את הגברבר". (אורכה של חרב חדה וקומתו של גבר ראוי – אינם חשובים)
• "השועל הביא את זנבו כעד". (האנשים הכרוכים אחרי אדם מפוקפק – אינם כשרים להעיד על יושרתו)
• "השלג הגיע אל דלתו של איש, שנוהג לדחות דברים למחרת". (בגאורגית הפתגם מחורז. איש עצל, שנהג לדחות את עבודות המשק החקלאי בקיץ ובסתיו מהיום למחר, ייתפס בלתי-מוכן על ידי החורף. אם אינך עושה דבר בעיתו, לעולם לא תצליח לעשות אותו, אל תדחה למחר את מה שאתה יכול לעשות היום)
• "כאשר העורב מוצא ורד, הוא חושב את עצמו לזמיר". (למרות הגאווה, מעמדו והצלחתו של אדם לא מעידים בהכרח על איכותו)
• "כבש הוא כבש, אם הוא זועם – הוא שור". (בגאורגית הפתגם מחורז. המשמעות: גם האדם החלש ביותר הוא מסוכן, אם עושים לו עוול)
• "כלב לא יקרע את עורו של כלב". (הכלבים מובאים כאן כמשל לשני צדדים בסכסוך, שאחד מהם הוא גם האויב שלך. המשמעות: אם אתה מצפה, שאויבו של האויב שלך יכה בו ללא רחמים – אתה עלול להתאכזב אם יש ביניהם קרבת-דם, או אם הם מאותו מוצא)
• "לא תוכל להשניא עליך את ילדיך". (לא משנה עד כמה ילדיך מכזיבים או יאכזבו אותך בעתיד בכפיות-הטובה שלהם או במעשיהם הרעים, לעולם לא תצליח להפסיק לאהוב אותם או לרצות לעזור להם ככל יכולתך)
• "לא תמיד הכד יביא מים". (כד, שבו משתמשים כדי להביא מים ממעיין נובע, הרי יישבר מתישהו ובעליו יזדקק לכלי אחר – לפעמים כדאי לאמץ אמצעי חדש כדי להשיג מטרה ישנה, ועדיף שזה יקרה לפני שהאמצעי הישן יכזיב בפועל)
• "לב טוב – גבינה ולחם". (פתגם לאקוני, בגאורגית יש בו חרוז. המשמעות: אם לאנשים יש לב טוב, גם מעט מאוד מספיק להם, כי איש אינו מקנא ברעהו)
• "ללשון אין עצם". (קל מאוד להפעיל את הלשון כדי להגיד כל דבר שעולה לראש. המשמעויות: א. קל להבטיח ולא לקיים, או להטיף מוסר ולאלף בינה בלי להכיר את המציאות – העיקר זה הכוונות וההבנה שמאחורי המלים ב. ללשון אין עכבות של מצפון או תבונה – עליך להשתמש בשיקול דעת לפני שתפעיל אותה, כדי לא להכפיש או להשתטות)
• "לעולם לא תוכל לשלם על מסירותה של אימא". (מסירותה של אימא כלפיך היא חובך כלפיה – חוב שלעולם לא תצליח לפרוע, למרות שעליך להשתדל. באופן עקרוני, עליך להיות אסיר תודה לאימא עד יום מותך, ולהתנהג אליה בהתאם)
• "לשקר רגליים קצרות".
• "מה שתזרע, זה מה שתקצור". (א. מידת הצלחתך בחיים, כמו גם גמולך בעולם הבא, תלוי בעבודתך ובמעשיך הטובים. ב. יחס הזולת כלפיך תלוי ביחס שלך לאנשים)
• "מהרבה צחוק נודף ריח של בכי". (קלות-דעת מוגזמת היא מסוכנת)
• "מי שגנב מגנב – נגאל". (נשמתו של הגונב מגנב לא נשלחת לגיהינום, אלא להיפך)
• "סלחו לשועל – הוא הגביר את הנשיכות". (הפתגם מנוסח כמשל. בגאורגית הוא מחורז. המשמעות: אנשים אלימים או פורעי-חוק יכולים להיראות מסכנים, אבל מסוכן לסלוח להם. המחילה לא משנה אותם, אלא מעניקה להם עידוד)
• "סנונית אחת לא תוכל להביא את האביב".
• "עדיף לראות פעם אחת, מאשר לשמוע מאה פעמים" (אל תאמין גם לשמועות עיקשות)
• "עדיף לשבור את הראש, מאשר לקלקל את השם". (אין טוב משם טוב)
• "תחבולה עדיפה על הכוח, אם הגבר משתמש במוח".
• "תחבוש את הכובע של הארץ, שאליה אתה מגיע". (כביכול, צורת הכובעים משתנה מארץ לארץ. המשמעות: עליך להתנהג על פי הכללים הנהוגים בארץ, שבה אתה חי או מבקר)
• "תמדוד מאה פעמים, תחתוך פעם אחת".
• "תעדיף את הביצה של היום על פני התרנגול של מחר".
• "תשעה אחים חילקו ביניהם את ליבתו של אגוז אחד". (א. אם במשפחה שוררת הסכמה ושלווה, כולם בה מסופקים ללא קשר למצבם החומרי. ב. כאשר יש הסתפקות, אין מחסור)
• "במדינה שבה אין כלבים, נותנים לחתולים לנבוח".

קישורים חיצוניים

• יורם בילו, "הפתגמים של יהודי גורגיה - הגשר והמחקר" על סיפרה של גלית חזן-רוקם, "אדם לאדם גשר - פתגמים של יהודי גורגיה בארץ", מתוך האתר של פרויקט מה-יא"ה (מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם), אוניברסיטת תל אביב